תובנות 1

6.11.12 –

הרמוניה

אני משכינה בתוכי הרמוניה. הרמוניה שתשרור בתוכי לנוכח תפיסת כל המרחב הגדול הסובב אותי, מול הבריאה ולנוכח האור הגדול של השלם. אני חולמת על התרוממות אל כוח 'האהבה ללא תנאי'. וכתוצאה מכך על הרמוניה בעיקר מול היומיום.

דממה

מהפרספקטיבה שקיבלתי היום בסיום שיעור היוגה אצל המורה שאשי, ראיתי את כל היקום האדיר והענקי, על מיליארדי הקונסטלציות שבו, וראיתי את השקט הגדול של המרחב העצום. ובתוכו ראיתי את האדם הקטן על כוכב-לכת ארץ, כל כך זעיר. פרספקטיבה שכזאת מאפשרת רגיעה. נתמלאתי שקט רב כמו השקט של המרחבים לאינסוף.

לחוש שקט היה מה שהתאוויתי. הנפש שקטה סוף סוף.

עם הבנת האדם כקטן במרחב היקום, "קבל את אחדותך עם החיים, קבל את אחדותך עמי. אל תבוש מפניה. אל תרגיש שאינך ראוי לקבל את אחדותנו. הרגשה זו של חוסר ערך היא שמפרידה את האנשים ממני, מבוראם" – "366 דלתות ללב", איילין קאדי, הוצ' אופוס.

חיבור חי עם הרוח

בשיחה עם אניטה ודקל אחרי מפגש קבוצתי נכנסתי למצב תודעה וחוויה של חיבור חי עם הרוח. הם דיברו על כך שבקבוצה יש אופן של שיח המדגיש את החוויה של אחדות עם הרוח, ולא דיבורים על מידע שאינו חי ברגע ההווה.

אפילו כשכותבים ונשאבים לכתיבה, אפשר להתחבר עם השקט ולהקשיב לו.

הטבע האמיתי של הווייתנו

יש אמירה שעוברת בפייסבוק newsfeed, "איני יודע לאן הדרך מובילה, אבל אני בדרך לשם." והדרך היא, לפי הספר "רגעי התבוננות" של סוגיאל רינפושה,הוצ' גל, "כל המורים הרוחניים של האנושות סיפרו לנו את אותו הדבר: שתכלית החיים על פני האדמה היא להגיע לאחדות עם טבענו הבסיסי, המואר." כלומר, להתחבר לטבעה האמיתי של הווייתנו. להתחבר לטבע האמיתי שלנו, ההוויה.

30.10.12 –

לחשוב עם הלב

הבוקר קראתי מאמר במגזין "אור" של האגודה התיאוסופית אודות הלב, שיש בו זיכרון תאי, במאמר 'לחשוב עם הלב' מאת תומס וולקר. הוא מצטט את ד"ר קנדיס פרט שהייתה חוקרת במוסד הלאומי לבריאות הנפש וכיכבה בסרט "בליפ", אומרת: "בתחילת עבודתי, הנחתי למעשה שהרגשות מצויים בראש או במוח. כעת הייתי אומרת שהם אכן מצויים גם בגוף. הם מבוטאים בגוף והינם חלק מן הגוף. אינני יכולה עוד להבחין בהחלטיות בין המוח לבין הגוף… ככל שאנו יודעים יותר על נוירופפטידים, שרשרות פעילות במערכת-העצבים שהן תמצית הליבה העצבית של הזיכרון, כך יותר קשה לחשוב במונחים המסורתיים של מיינד לחוד וגוף לחוד. יותר ויותר הגיוני לדבר על ישות משולבת אחת, גוף-מיינד (גוף-נפש)."

מיקוד

בעקבות הקריאה על הלב – התפתחה אווירה של אנרגיית הלב ותחושה שהיום אני חווה את ההווה, את הרגע הנוכחי – עם 'שולחן עבודה' שמתאפשר אחרי הרבה מאד  ימים ושנים של עבר. עם יכולת חדשה להתמקד על הבסיס הזה של ההווה. ושהכול, תמצית כל ההתנסויות שהיו ניצבות מאחורי ההווה הזה היום. כך שיש יותר 'פוקוס' ביום הזה, מבחינת ההתנהלות ביומיום.