יהי אור (2)

ציפורה ויהודה אלפרין

בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ.

והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום, ורוח אלוהים מרחפת על פני המים.

ויאמר אלוהים: יהי אור. ויהי אור.

'יהי אור' היא קריאה לסדר, באמצעות הצליל והאור שמשכינים סדר ביקום הפיזיקאלי על מישוריו השונים (המילה 'קוסמוס' – 'סדר' ביוונית). כשהתנגן קול דיבורו של האחד בחשכת התוהו ובוהו, הופיע האור או הראייה, התודעה המתבוננת. מתוך חשכת הלילה הקוסמי התגלה האור הגנוז למשמורת מבית גנזי חביון המסתורין של רוח אלוהים, השכינה.

בראשית היה הדבר – והדבר היה המילה, או הדיבור של הרצון האלוהי: 'יהי אור', ניגון דיבורו של האל האומר 'יהי אור'. עם השמעת צליל 'הדיבור האלוהי', הזמן והמרחב בקעו מהחשכה ומהכאוס. כשמעל כל אלה, ברקע, רוח אלוהים המרחפת מעל פני המים.

מי ברא כל אלה?החיים האחד, האחדות או 'האחד' שהוא אלוהים ביחד עם רוח אלוהים – הוא והיא ביחד. האחד הוא 'העצמי' האוניברסאלי, וגם זהותו העצמאית של כל אחד ואחד,  האינדיבידואל עם הפוטנציאל שלו כבורא ונברא גם יחד.

מעשה הבריאה היה אקט מכונן של יצירת העולם. בעקבות בריאת הקוטביות שמים וארץ, מהשתלשלות יחסי-הגומלין בין השמיים לבין הארץ –  מתאפשרת ההתקרבות של ממלכת השמיים למלכות הארץ במהלך האבולוציה.

התגלות האור הראשוני שעליו נאמר במדרש כי היה גנוז מקדם – הופיעה על ידי פריצת היכולת הגלומה ביחסים המתהווים בין שמים וארץ, וכך התאפשרה התפשטות האור. הכול אור. אור הוא אנרגיה.אמנם בבראשית פרק א' רק ביום הרביעי נתלו ברקיע המאור הגדול והמאור הקטן והכוכבים.

אכן,  לפי רודולף שטיינר, הדיבור האלוהי הוא המילה או 'אמירה' דרך הפלנטות וגרמי השמיים. הכוכבים והמאורות הם דיבורו של האל. הדיבור נושא את האור או הראייה שהם מבטו של האל; כשהמוסיקה והאור מסדירים ומקיימים את הקיים באופן שוטף. האסטרולוגיה היא גישה שמציגה מערכות יחסים בין גרמי שמים, בתור מוסיקת הספירות.

האבולוציה מתהווה ומתבטאת באמצעות שיח ודיאלוג או יחסים מרחביים בין תנועותיהם של שמשות וכוכבים, השרויים במערכת יחסים עם יושבי כוכב הלכת ארץ. תנועת הכוכבים במסלוליהם והיחסים בין השדות המגנטיים שלהם, זוהי הדינאמיקה של מחזוריות החומר במרחב, שמכנים אותה "זמן".

מהו האור? מהי התנועה?לפי איינשטיין ותורת היחסות הכללית שלו, תנועת קרן האור מושפעת מגופים שמימיים שהיא פוגשת בדרכה. ביחסים הסביבתיים, היא מתאימה את מסלולה ומתעקמת. איינשטיין הוכיח זאת בצילום ירח מלא ב-1919.

בדינאמיקה ובמתח בין הכוחות ביקום, החשמל זורם דרך השדות בתנועה של המשיכה המגנטית או הדחייה בין הכוח הפעיל או הגברי והכוח הסביל או הנשי. הכוח השלישי מאזן ומתווך ביניהם. המתח והתנועה מתועלים ליצירה בידיה של התודעה, האור. השפה והדיבור מוצגים כמעצבים את השדה האתרי. האור והאנרגיה זורמים ומתכווננים בעקבות המחשבה. ונחוץ לכן לשמור על שדה יציב של כוח יוזם (רצון), כוח משיכה משמר (אהבה) והכוח המשתנה המתווך ביניהם (אור, תודעה). הסינתזה בין שלושת הכוחות הבסיסיים מביאה ליציבות של השדה על ידי 'ארדונג', אדמה.

שנת האור הבינלאומית 2015

בשנת האור 2015 מוצגות בכל רחבי העולם טכנולוגיות של אור במדעי הרפואה, סיבים אופטיים בתקשורת ואנרגיות השמש להפקת חשמל, או האור מנקודת מבטו של המדע; ומדענים והוגי דעות מעיינים בצורך לחקור מהו האור מנקודת המבט הרוחנית, האור כתודעה.

כלומר האור כתודעה נתפס בתור המודעות המתגלמת באמצעות החומר, שמתבטא כקוטביות או פלוס ומינוס,  חומר הגלם אשר בו ודרכו מתגלה ומתגלמת התודעה, 'מבטו' של האל.

מדענים ישראליים רבים התאגדו באגודה בשם "המטרה האמת", באמירה שעל המדע לחקור את הרוחניות והתודעה.

פיזיקאים ומטאפיזיקאים גם יחד מסכימים שתחילת היקום המגולם נובעת ממקור אחד, ושכל צורות החיים שהופיעו מורכבות מהחומר הבראשיתי הזה. אך במה נבדלים שני המחנות של החוקרים זה מזה? המטפיזיקאי וחוקר החוכמה ימשיך להכריז שהחומר של היקום הוא חי ואינטליגנטי, ומתפרס בהדרגה בתור התודעה, שאותה חווים אנשים העוסקים בלימודי המודעות ברגשי הודיה ושמחה על כך שהחיים האחד הזה מאכלס את כל החומר ואף מתעלה מעליו. כשאנחנו החיים האחד הזה.

מהו החומר?כתבי החוכמה הקדומה כבר מתארים את היקום זה אלפי שנים במקורו האלוהי, מנקודת המבט של החומר הבראשיתי, 'פרימה מאטריה' של האלכימאים, המכילה שלושה מרכיבים יסודיים כמו בחשמל: פלוס, מינוס והתנגדות.

 על פי המשנה הקלאסית של לימודי החוכמה והתודעה, היקום נתפס כחומר ראשוני השרוי בזרימה חובקת כול, ואותה הפלזמה מכילה את שלושת הכוחות: הפעיל, הסביל והמנטרל. זהו ביטוי של חוק השלוש – המספר הטיפולוגי 3 כמשולשים המתארים את היקום. השלוש מתגלה גם בתיאולוגיה של 'השלושה שהם אחד'; – ובפילוסופיה האזוטרית אלו הם שלושת ההיבטים האלוהיים: כוח רצון, אהבה ואור – שהוא אינטליגנציה בפעולה. במילים אחרות – כוח-החיים והאיכויות שבו מתלבשים בעולם התופעות.

ממש כך, בהשקפה של מדעני "הפלזמה" כיום היקום הינו זרימה אחת שהיא יסוד כול היש. וממנה מתפתח הכול. מולקולת היסוד בחיים האחד היא ברזל והיא צמחים, אותה מולקולה. פלזמה היא אוסף מולקולות. מושג 'הזרימה האחת' הוטבע כבר בשנות ה-70'-80' בידי הפיזיקאי דייויד בוהם.

מדעני הפלזמה כיום מזהים את היקום כשדה בזרימה ופלזמה שדרכה זורמים האותות החשמליים שהם הזרמים האלקטרו-מגנטיים. אותות חשמליים אלו מפעילים את המוח דרך המוליכים העצביים (הפרשות כימיות, נוירוטרנסמיטרים), שנשלחים ומעצבים את התנהגות האדם. מבחינים בין השפעות מאיטות ומרגיעות – או מאיצות ומעוררות. וכך אותות חשמליים נפלטים מתא עצב אחד ונקלטים על ידי תא עצב ממול, דרך הסינפסות שהן המרווחים בין תאי העצב השונים.*(היקום החשמלי, דייויד בודאניס, הוצ' כתר: "מצבי רוח חשמליים", ע' 193-201)