המאורות ועקרונות ההרמוניה

תחייה, חיות והתחדשות

בירח המלא של מזל טלה, בחודש הראשון של השנה האסטרולוגית, בניסן, האדם ניצב מול השמש, במזל טלה(עצמאות, עשייה, רצון, יזמות) והירח ממול במזל מאזניים (שיתופי פעולה ואתיקה במערכות יחסים).

על הבמה מופיעה הסוגיה המרכזית של יציאה לחירות והדרך במדבר. אל בחינה מעמיקה ועריכת סדר בסוגיה של הזהות, העצמי, התכלית. והרצונות – האם יש רצון אמיתי ממוקד ומארגן, מול שפע הקולות וריבוי הדמויות בפנימיותנו? מיהו האדם? מול שלל הניגודים שבתוכנו, אנחנו רואים את הזוג הקלאסי של מאדים (טלה), ההיבט הגברי, לעומת וונוס (מאזניים), ההיבט הנשי של התבונה. היכולת לנווט ולממש חזון, בין הניגודים והקצוות.

הארכיטיפ של הריפוי העצמי וההתחדשות, מיוצג על ידי הפסיכולוגיה היונגיאנית בדמותו של כירון, הקנטאור המרפא. כירון מחבר בין היסודות בטבע ובנפש באמצעות אמנות החיים, הטבע והתודעה.

המפה האסטרולוגית בתור הולוגרמה של 'העצמי' 

ביום השוויון האביבי 20 במארס השמש ניווטה ממזל דגים המסכם את גלגל הזודיאק, אל מזל טלה הראשון באביב, הפורץ דרך אל חיות והתחדשות בראשית שנה אסטרולוגית חדשה.

זוהי תפיסה להשלמה בפאזה בנתיב של מחזור ניקוי וריפוי. בתהליך מתמשך המלווה את מערכת שרשרת המזון ההדדית ביקום, מטרות בתהליך זה מציינות אבני דרך באיחוד וגיבוש סינתזה של הבנות.

כאשר שני המאורות החשובים בכדור הארץ ובלוח המועדים, הלא הם השמש והירח,הציגו במפגש זה את הצמידות ביניהם, ביחד עם צמידותם לארכיטיפ כירון בסיום מזל דגים. משמעויות הקשורות לכירון שהוא הארכיטיפ של 'המרפא' מציינות שלב בו התובנה והגיבוש בנפש, כבר מאפשרים הכרה של המדע בפוטנציאל 'השדה המאוחד' של התודעה. 

העיון וההתבוננות

עם כניסת השנה האסטרולוגית החדשה במזל טלה, היה זה הירח החדש האחרון בשנה שסיים במזל דגים את גלגל שנת השמש; עם רכישת הבנות 'כירון' במזל דגים המאחד ומחבר. זאת, בהבנה שמזל טלה פותח מחזור חדש. לקראת מעברו של כירון, הקנטאור הרוכב על סוסו, שעבר באפריל ממזל דגים אל מזל טלה ל-7-8 השנים הבאות. אך ישוב לדגים בסתיו הבא לפרק זמן. כאשר יהיה זה אחרי עבודת ההפנמה בקיץ, עם הנשמה היתרה והנפש. הארכיטיפ הזה של כירון, סמל 'הריפוי העצמי', מכיר ביחסי 'הרוכב' או התודעה, עם המורכבות, או המרכבה של הביולוגיה והרגש.

כירון נחשב בתור המפתח לגלגל המזלות. משום שהוא הארכיטיפ השמימי והארצי שנע במרחב בין 'שבתאי' – לבין 'אוראנוס'. והוא מגשר בין שני כוכבי הלכת כבדי המשקל הללו; המייצגים שניהם ביחסים ביניהם את עידן "דלי" הנכנס.

כי עידן דלי מושתת על יחסי הדינאמיקה והמבנה של שיח בין היסודות והתשתיות (שבתאי), לבין האור. המבנה והתשתיות מאפשרים את הארכיטקטורה של המעוף אל האור והמרחבים, (אוראנוס), שמביא את 'המרווח' שבין הדברים.

מסלולו של כירון נע בין שבתאי, כוכב הלכת האחרון בין מסלולי כוכבי הלכת המהירים והנראים לעין סביב השמש, לבין אוראנוס שהוא כוכב הלכת הראשון מבין שלושת כוכבי הלכת האיטיים הטראנס-פרסונאליים. על ידי מסעו בין שבתאי לאוראנוס, כירון יוצר ממשקים בין ההתנסות במסתורין האישי שלנו – לבין החוויה הקולקטיבית.

המודעות מתעוררת בקבוצות

הילדים החדשים מתמצאים בחבורות עם חבריהם. בין הילד לבין מערכות היחסים בחייו, הן עם העולמות הווירטואליים והן ביחס לטבע ולקיימות הסביבתית, ביקום, מקשרים הממשקים עם הטכנולוגיה. ובין העתים ומערכת היחסים עם העצמי והמשפחה, הרשת וקהילות בתחומי עניין משותף ורשתות חברתיות, קיים כמו כן גם היחס במחזוריות הזמן, המסלולים ותנועתם של גרמי השמיים. בריפוי עומק של העצמי על ידי יצירה ואמנות הדימויים והשפעתם,  של 'הקנטאור המרפא' – מתקיימת טרנספורמציה של הזהות.

הסמל והדימוי בתראפיה באמצעות ארכיטיפים ואמנות, מאפשר בירורים של זהות ומערכות יחסים, הבעיה הקלאסית של אני-ואתה, דרך אמנות השיחה, הדנה בסוגית פסיכולוגיות, דת ופילוסופיה, מעלה לקדמת הבמה את הזהות האינדיבידואלית – וגם את תודעת השדה המאוחדת.

הבטחה – המדע ומחזוריות הזמן

במהלך 7-8 השנים האחרונות, המרפא הפצוע המיוצג על ידי כירון כבר האיר על הכאב העמוק ביותר שלנו כדי לעזור לנו לרפא את תחושת הפצע הקיבוצי המשותף. או טראומות העבר. עם התייחסות להרגשת אובדן העצמי, או הזהות המוכרת בחברה האנושית המשתנה, כי זוהי תחושה שמאפיינת את הדגים, להרגיש נפרדים מעצמנו, או מן הממד הבלתי-נראה, שהוא הבטחה הטמונה בהולוגרמה של 'העצמי': המפה האסטרולוגית או ארכיטיפים במערכת השמש.

הכול משתנה בחיים אלו, אך התודעה היא אותה תודעה מתבוננת. מערכת השמש היא אותה מערכת. אמנם מה שחולף מול עינינו משתנה וגם מה שאנו מרגישים וחושבים נמצא בתנועה כל העת. אם כי מתגלים דברים חדשים מעת לעת המרחיבים את הראייה ויכולת הצפייה.

כי בפתיחת שנה אסטרולוגית חדשה זו במזל טלה, חלה פאזה של הפנמה וריפוי כתהליך בן שבע שנים שיימשך גם בשנה הקרובה, להשלמת המעגל הקשור במשמעות עידן דגים שהיא עבודת הריפוי העצמי. עבודה זו של כירון סימנה ציון דרך משמעותי. מדי כ-50 שנה הוא חוזר למקומו בלידה. וזהו מחזור טקסי  הקשור למשבר ריפוי. אך בכל מזל הוא מבלה פרק זמן שונה, בין שנה וחצי ל-9 שנים. כירון יעבור בחזרה למזל דגים בסתיו זה, עד סמוך לתחילת האביב הבא. ואז ישוב למזל טלה, למהלך שהייתו הארוכה בו.

החלמה

אכן, במזלות דגים ובטלה כירון מבלה יותר זמן מאשר במזלות האחרים, 8-9 שנים. את רוב הזמן למעשה, כי זהו המקום שבו הוא צריך לעבוד הכי קשה. כי דגים הוא המזל האחרון המסיים את גלגל המזלות, וטלה הוא המזל הראשון. אשר הוא מסמל את החיבור שבין נקודת הסיומת – לבין ההתחלה. זוהי משימה לא קלה, אבל אם יש מישהו שיכול לצאת למסע הזה, ולהבהיר לאדם נושא זה, הוא כירון. הקנטאור המרפא מייצג את האלוהי שבאדם, בגוף הביולוגי-חייתי שמהווה יצירת מופת של התודעה. התאים בגוף שואפים לשרת את האורגניזם האחד. לתודעה באופן פוטנציאלי יכולת לכוונם ולהשכין שלום בלב. ולשדר לתאים שמחה ובריאות שלמה.

ברכות המים

כירון, במעמדו במזל המים 'דגים' משלים מהלך במפגש המאור הגדול והמאור הקטן, שמש וירח – עם כירון, והוא מתבטא הפעם במסגרת היבט הרמוני במזלות המים. ומי שמביא תועלת הוא כוכב הלכת צדק, הלא הוא 'יופיטר' הניבט ממזל המים עקרב. כירון ויופיטר יביאו הזדמנויות לרפא את תחושת הזהות הערכית שלנו ואת פוליטיקת הזהויות.

יופיטר קשור לצמיחה ולהתרחבות. נפטון קשור לאמנות, המודעות לריפוי עצמי תגדל ותתרחב בשנים הבאות. אנשים רבים יותר יבחרו בלידה מחדש ומודעות לזהות חדשה הגדלה ומתרחבת בשנים הבאות.

וכך ברכת המים בפלנטה, בהיות היכולת והברכה מוצגת בתור עוצמת היכולת לריפוי וטיהור, אנו רואים אור כאשר 'נושא המים' (אקוואריוס) הוא מזל דלי, עם סמליות הגלים. טיהור המים עולה לבחינה ועיון, עם אותה הרמוניה בין מזלות המים. כאשר המים בטבע מייצגים את ההשתקפות בתור מישור הרגשות בנפש. על פי ארבע הפונקציות – גוף פיזי, רגש, שכל ואינטואיציה – מודל הפסיכולוגיה היונגיאנית מתאר את 'יסוד המים' בתור הפונקציה הרגשית.

מדובר על הריפוי בליווי הבנות העומק בעת הזאת. כי שני המאורות, הירח והשמש במפגש הסיום בחודש מזל דגים, היו מוזמנים לפגישה של הבנות ושחרור עם 'כירון' הקנטאור המרפא. כירון משלים תהליך ארכיטיפי מלא ומוביל בהכרה של פנימיות הריפוי בתוכנו ושל אמנות הריפוי העצמי, או הריפוי של 'ההילר' עצמו ושל הקהילה.הצעירים כידוע מהלכים ביחד וחברתית מתאפשרת שיתופיות.

ואילו כך ההבנה יכולה להציע הזדמנות ייחודית להאט, לכוונן ולשחרר פצעים של פרידה ובדידות, בין אם ישנים או עתיקים. להושיט ריפוי ומרפא, לנחם את הילד הפגוע בתוכנו. כשהאדם במסעו מטפל תמיד בילד שבתוכו הזקוק להגנה, להבנה ולחיבוק.

בדרך זו התפיסה והראייה של כירון פועלת כרקמה מחברת ומאחה בין הלא מודע והמודע, וניתן להבדיל בבירור בין מה שהינו חיוני ומהותי, לבין מה שאינו מהותי. בתקופה שבה אמנים יוצרים הגות ותרבות של דיאלוג זהויות ומה שביניהן, הסוגיה של האנושיות עולה: גיבוש הריבוי והאחדות, על ידי הגישור והאיחוד של העצמי והזולת. 'אני ואנחנו' המגיע במשמעות הקלאסית של 'ידיעה עצמית' בתור האנושי והאלוהי, ובמובן המתרחב של תודעת 'השדה', העצמי והזולת נפגשים תוך כדי קבלת עצמנו בתור 'העצמי' האנושי הרגיש והפגיע כל כך.

עם קבלת הפראדוקס: אותו נושא של לקשור בין שני מרחבי קיום שונים, החוכמה והיומיום, האלוהי והאנושי, מתגלה אם נלמד את מסלולו של כירון. האנושיות היא התחום המגשר בין הממדים של החיים והנשגב, על ידי קבלה בברכה של הרגישות האנושית.

ולחלופין מתגלה הידיעה, או האמונה המאפשרת התחדשות האמון, שהוא איכות שמאפיינת מטאפורית במזל 'דלי', אותיות 'ילד', להאמין בטוב והרצון להיטיב, שהוא בתשתית היסוד היצירתי היקומי המבקש להבין, לתמוך בהתפתחות ולהושיט יד. עם רצון לחמול ולקרב את האדם אל מהותו והאני האמיתי, אל קבלה עצמית וקבלת זולתו; מערכות-יחסים הן ההקשר, אך יש להבדיל מנין ומהיכן נובעים הצרכים בתוכנו, תוך אינטואיטיבית ומידתיות בקשרי-הגומלין והשיח של העצמי, ומקום האני בתודעת 'השדה המאוחד.'

האדם חווה את הפוטנציאל של שדה התודעה, עוצמה ופוטנציאל יצירתי, זאת לעומת האנושיות והרגישות שבו, העצמי האישי והפגיעות האנושית. קבלה של עצמנו היא הדרך להתנהל מול העוצמה שבנו, לעומת חולשת הדעת האנושית בשעות של מה שמכנים בקבלה 'מוחין קטנים'.