אדם שלם

'אדם שלם'

האלוהות בחרה את המודל של אדם שלם במערכת שמציגה את הקוטביות בתור זוגות-זוגות. כאשר במערכת השמש שלנו. הם מופיעים בתור ארבעה יסודות ושלוש איכויות, המשתקפים על פניה.

המערכת ההוליסטית של "אדם שלם" כמודל של גיבוש בין הניגודים מורכבות ופשטות, מתארת את מגמת הדמות של האדם שנברא בצלם האל, המייצג את המערכת שהפלנטה כה"א היא חלק ממנה, בתוך עצמו. אך יוצר את עצמו מתוך האור האינסופי, בתוך הכלים האנושיים.

1.

מהם הכלים האנושיים? הפלנטה כולה היא אהבה, מגולמת בממלכת החי והצומח, הדומם והאדם. בתוך יצירת שירה ומוסיקה של אהבה בין-כוכבית, מתפתח שיח מקרב בין ריבוי וגיוון השונים ואף בין היבטים כמו הגברי והנשי, ומערכות-היחסים בין פעולה והכוח 'להפעיל' – לבין יכולת קליטה וקבלה או הכוח 'לקבל'.

אכן האור נתפס כאנרגיה המפעילה את החומרי או 'הכלי', משפיעה ופועלת עליו.

הכלינתפס כמכיל, ולכן עליו להיות איתן. ובכך תלויה יכולת הקיבולת שלו.

שאלת הפיתוח של האור האינסופי בתוך הכלים האנושיים, מעלה לדיון את חשיבות הקיום הארצי: האדם בסביבתו. כאשר היצירה האנושית של האדם היוצר את עצמו בתבנית נוף מולדתו, היא הקיום של ישות רוחנית בממד הארצי שהוא הממד השלישי. ובו אותה ישות רוחנית של אור בוחרת עתה להתגלם בגוף פיזי, מנטאלי ורגשי הנוכחיים שלה.

הישות הרוחנית או העצמי הגבוה חולקים בנטל אך אינם מזדהים עם תלאות האישיות הארצית; אשר מגיעה כיום לצומת בדרכה: ובה האנושות היא הגשר המהווה ומקשר בין האלוהי והאנושי. באמצעות איתור הבנות ויצירת משמעויות של אינטגרציה ושלום בין התודעה של ישויות כוכביות שונות.

2.

גיבוש העצמי האנושי עם העצמי הגבוה, נעשה באמצעות טרנספורמציות: מורכבות וסגסוגת בין התודעה והרוח, לבין אושיות הקיום המשותף של אדם וסביבתו.

אם מבקשים משמעות ואמת בשליחות האדם, תפקידו הוא לחבר בין הספירות ובין ממלכות התודעה הרוחנית, לבין שלושת ממלכות הטבע. ואילו הממלכה הרביעית היא האדם, הניצב באמצע, במדרגה הרביעית במערכת האנרגיה בת שבעה מישורים. את האוקטאבה ניתן לראות מעוגנת במרכז הלב – שהוא המרכז האנרגטי הרביעי מלמעלה ומלמטה. בסולם המישורים שבע רמות אנרגיה ושבעת מרכזי האנרגיה,המתקיימים בהילה בגוף האור שלנו.

האוקטאבה של הצבע והצליל היא בת 7 הצלילים וביניהם שני מרווחים. או גם ממערכת קונסטלציה כוכבית מגיעות שבע קרניים קוסמיות של אור אל המערכת השמשית שלנו.

על ידי תהליך הפריית הסביבה באופן מערכתי המייצג אפשרויות רעיוניות, מתאפשרת מחשבה מאחדת. שמשתמשת בהזדמנות כמו מחלוקת, ליישב, לברר ולהבהיר תופעות, עקרונות, ערכים ומערכות-יחסים.

על כה"א מתקבלת מערכת כוללת שמוצגת על ידי הגיאומטריה המקודשת, שהיא גם מאותגרת על ידי התגלמות מחשבה קודמת של דורות. מה שברור הוא שהדיון הוא על בסיס השיח בין הממד הנצחי – לבין הממד החולף.

ברם השיח העמיד את העיון על יסוד הכרה, אתיקה ורצון חופשי. זאת על דיון בין שתי ההנחות, האחת היא ההנחה על יסוד ההסתכלות על האדם בגוף ביולוגי רגשי-יצרי, שיצר לב האדם רע מנעוריו; ולעומת זאת ממול – מגיעה ההנחה שבטבעו על פי הסיבה הראשונית של תכלית הטוב, האדם הוא עדין-נפש ומקרין חמלה. לפי התבוננות ואבחנה שבילדותו האדם כתינוק אכן מוזן על ידי חיבת האם, הרוך והחמלה והקרבה האנושית. והוא גם מזין בחזרה את אלה הסובבים אותו, באמצעות חיוכו ומבטו ממעמקים לא ישוערו, שמקרינים מתיקות ואושר כלפי המביטים בחיוכו. על פי מחקרים פסיכולוגיים כשאהבה משתקפת ממבט בין אדם אחד לשני, היא מזינה על ידי השתקפות את הלוקחים חלק ביחסי-הגומלין.

3.

למעשה, רעיון 'הלב' בתור התשתית של ההיבט הנשגב המתגלם במגוון המינים העצום ברקמת החיים עלי אדמות ובביולוגיה, כימיה וחשמל, הוא שילוב של ממלכות הטבע ורוח-החיים. הרעיון הוא שבמבט מתוך הבנה אוהבת או חמלה, ניתן לבחור בחיים. בשלב מוקדם של התפתחות האינדיבידואציה, מן הגרסה המוקדמת של איש-הפלנטה שהיה עדיין בתחילתו של תהליך אבולוציוני, נבעה תחושה שאם אני חש מאוים, יש לקדם שייכות ושיתופי-פעולה חברתית מול איתני הטבע.. כדי לבחור כיוון מיטיב לזרימת האנרגיה של המחשבה ותשומת-הלב.

הרעיון ההתפתחותי בתור המוטיב של הבריאה, מוביל דרך החברה האנושית על שלבים בסולם התפתחות המודעות. התודעה בתור שדה עוברת דרך האישיות האינדיבידואלית ועבודת האינטגרציה של האדם כשלם, אל שיתופי פעולה במישור המנטאלי, דרך עבודה ועשייה בשטח תוך מעברים במישורים השונים. תוך הבנה וסליחה המניבות הרמוניה מתוך הבהירות.