new-age

אמנות האושר 1

מערכות-יחסים

16.8.18

מחקרים מדעיים מאשרים כי סקרים מעלים שמערכות-יחסים הן המעודדות רגשות של אושר, אך הן גם אלו שמחוללות באדם רגשות שליליים בתגובה לאינטראקציה עם הזולת.

בספרו "אמנות האושר" הווארד ס. קטלר, פסיכיאטר מערבי המראיין את הדלאי לאמה, מתאר את השקפתו שהבסיס של רגשות חיבה, חמלה וכבוד בתשתית מערכות-היחסים נחוץ למערכות-היחסים של האדם בכדי להיות מאושר. זוהי הסוגיה המרכזית בתפיסתו של הדאלאי לאמה את האושר כתכלית הקיום האנושי.

הסקירה על טבען ומשמעותן של מערכות-יחסים – מסמלת שלב של פתיחות חדשה ליצירת אושר ובניית המישור הרגשי בפלנטה ותחזוקתו על יסודות של מבנה יציב.

כאשר השאלה היא "מי אני?" או למעשה "מי אנחנו?" לדברי הדאלאי לאמה יש לראות בזולת אדם כמונו ממש, ודבר זה מאפשר המסת חסימות בתקשורת הרגשית.

העיון בשאלה זו מקיף את הבנות הצורך העומד במרכז החוויה האנושית, להגיע להארה שלנו, של האינדיבידואל – אבל תוך כדי הכרה בכך שאנחנו קהילה!

כאשר הדיון בספר "אמנות האושר" (הוצאת הספרים הדים), כולל את ההסתכלות על ה-polarity  של העצמי האחד – ושל ה"אני" הקטן הפרסונאלי. במסגרת 'העצמי האחד' ניתן להכיל את מכלול הריבוי של תת-אישויות או קולות שונים ומגוון דמויות הקיימות בתפיסה של העצמי האנושי. הקוטביות והריבוי אשר בנו מובילים לצורך בחמלה שמחברת את הקטבים של הנשגב והאלוהי – עם האנושיות הפגיעה ועם הרגישות; על ידי העדינות והנדיבות כלפי עצמי והזולת: החמלה.

הרעיון של ההתפתחות והגדילה או הצמיחה על מנעד של רמות מודעות שונות, ומצבי תודעה שונים, נחשב בתור הרעיון האלוהי של הארכיטקט שהתווה את התוכנית. לפי הדאלאי לאמה, הסיבה הקדומה או ה-primal causeהם הטוב, הערך, הנשמה או המודעות שנפרשת בפסיכולוגיה האנושית דרך האהבה.

חוכמת ההתפתחות ההרמונית של המודעות מתייחסת אל מבנה האדם במסורות חוכמה שונות, בתור שילוש של תהליך גיבוש בין האדם הפיזי, האדם הרגשי והאדם השכלי שבתוכנו.

אכן בבודהיזם ישנה דחייה של העצמי היחידני, האוטונומי.. והאדם שחלקיו מרכיבים את הפסיכו-פיזיקה, נמדד כמו מרכבה, על פי חלקיה. ויש ידע עמוק יותר על החיבור מוח-תודעה. מדיטציה משפיעה על היווצרות מסלולים וחיבור חדשים במוח.

המבוא לדיון הזה הוא בנושא התודעה והמדע אשר כולל את איחוד התודעה והמדע והיכולת לברך, או לחבר חיבורים, החיבור אל הברכה.

בגישתנו אל האדם אנו בוחנים את התפיסה ההוליסטית של 'האדם השלם'. ועד כמה היא מועילה לנו לקבל את עצמנו בעדינות ובחמלה, וכמו כן לקבל כך גם את האחר.

תפיסת 'האדם השלם' מבקשת לקבל ולאהוב את מה שיש.