אור הרוח 1

20.9.19 – פרופ' יורם יובל

על המיטב ממדעי האושר

מערכות-יחסים

מהי אהבה? מה מיטיב?

אורך רוח, שיחה ושתיקה

משחק והגשמה

בהרצאתו הוא מבהיר כי ישנן שתי מגמות בהשקפה על האושר. האחת הינה החוויה הנוכחת בזמן הווה, או זמן כמימד שבהווה וברגע הנוכחי. כאשר קיום המשמעות בחיי אנוש מביא להתנסות באושר.

זאת לעומת המגמה השנייה של התבוננות בדיעבד על ההתנסויות השונות בגישה שכוללת הבנות, מבט מתבונן,  אנליטי וסינתטי אשר מאפשר הפקת לקחים ושיקול הדעת המעורב בכך. כולל מעמד מצבי החוויה שלנו.

המונח או ההשגה 'דעת' מניחה קיום של שיקול הדעת – וזאת באמצעות לימודים, שירות והגות מניסיון והסתברות, חשיבה ובחינה לאור מטרות.

לדברי יורם יובל כסף אינו משיג אושר. אך חוסר כסף מניח חוסר אושר. חוויית חוסר אינה בהכרח נגזרת של חוסר בממון. אך סכום סביר יכול לאפשר חיים מאושרים. האושר אינו תלוי בכסף. אך סיפוק צרכים יכול לאפשר זאת.

במדדי אושר האזרחים במדינות השונות, ישראל במקום ה-13. אזרחיה מאושרים למדי.

דיון על האמת

כשאנו תמיד חיים זה תמיד בהווה. אבל לא במובן של 'חיים רק היום'. אלא כאשר הנוכחות בתור מודעות היא לאור המערכת.

אבל את המגמה השנייה מאפיין לא רגש ההנאה והחוויה הרגשית, אלא תחושת משמעות וייעוד, או מטרה.

אלא שכאשר אנו ברגע זה, ההווה מכיל לפי הפילוסופיה של אוספנסקי את הזמן הפנימי, את הממדים השונים של הזמן. עתיד, ההווה וממד הדיאלוג, בין דורי ובין הוגי דעות והמשפחה האנושית.

בדיון המתקיים על מבנה המערכת האנושית ועל אודות החיים והתודעה, השאלה בדבר מקומם של הרגשות ביצירת האטמוספרה היא מרכזית. במחקרים על התפקיד המרכזי של רגשות בתהליך האבולוציה בשלב הפלנטארי היום, מגיעה מחשבת האנושות להכרה בחשיבותם של הרגשות והשפעתם על השינויים באקלים, ובמערכת הפלנטארית.

הנחת יסוד של הדתות ושל מסורות החוכמה היא כי רגשות משפיעים על תהליכים במערכת. רגשות תופסים מקום חשוב בתהליך השיח והדיאלוג שמתהווה בין גורמים ובין התודעה והמדע.

לשיטתו של פרופ' יובל, קיומה של משמעות בחיי אנוש הוא (מאמרו ב"ידיעות אחרונות"),  הואהמאפשר את חוויית האושר. להתנסות בחוויית האושר.

משמעות

האדם המתנסה בחוויה של ריצה חש התעלות וקלילות בעקבות הזרמה של אנדורפינים מן המוח. כמו גם בשלושת האינסטינקטים לצריכת מזון, מין, כוח ושליטה, מוליכים עצביים גורמים לתחושת התעלות. והאינסטינקט הרביעי שהוא השאיפה להתפתחות התודעה, מתפשט ונפוץ בחוגים רחבים. כגורם להתפתחות רגשית ומנטאלית הקשורה בקבלת פידבק מנטאלי ורגשי בתור רשמים והתרשמות. כמו מהטבע, אמנות ולימודים.

התפיסה האנושית מעריכה פרספקטיבה המאפשרת ראייה מפוכחת ויישוב-הדעת הנחוץ לשם כך. ופרספקטיבה יוצרת המשפיעה על עריכת המציאות. כלומר דיון ועיון ברשמים מאפשר התחדשות ובחירה חופשית. על ידי שיח ושיג.

שיח דיאלוגי

אהבה, כלומר מערכת יחסים המושתתת על שיתוף הן בחיי היומיום והן בחיי הזוגיות והמשפחה כמערכת, או תא ראשוני של האחדות. מה שהפרופ. הציג זה מחקר על האושר. ואת השאלה אם האושר הוא מטרה? אם האושר הוא חוויה או פעולה? לדבריו, הגישה, לסיכום, היא שהאושר הוא עשייה, כלומר עבודה.

ואיך אהבה מלמדת אושר? לדבריו, החיים מלמדים שאהבה נמדדת לא ברגש, אלא כעשייה. לפי מה שאתה עושה או מוכן לעשות או ביצעת. האם אתה קמת והאכלת את התינוק בלילה.

אושר פירושו במובן המוטיבציה של סיפוקים רגשיים רגעיים, מביאה לחוויה שהסיפוק מתכלה תוך פרק זמן לא ממושך. ואז סיפוק זמני יכול להוביל להתמכרות לריגושים. כמו ריגושים מהירים.

אך בחיים בחברה נחוצה סבלנות כלפי האחר. המילה אחריות היא נגזרת של המילה 'אחר'. האחרים. קבלה של האחר בצורה מכבדת. שזה מבחן בפני עצמו. ובמשפחת האדם מדובר.

אך משמעות עליונה יותר הקשורה בקוטביות או בזוגיות, היא משפיעה יותר ובמובן האנרגטי, קשורה לזוגות ניגודים או קטבים גבוהים על מישור הרוח. נכון שאפשר לראות שינוי של עלייה. ולראות או לחוש מצבי מודעות שונים, ביממה אחת. יש ערב, ויש בוקר. יש התעוררות ליום חדש, ויש רגיעה לקראת לילה. נכון שאנרגיות שביעות הרצון מביאות שדה מאפשרות זאת. הן אם על ידי ביטוי עצמי, הן עם על ידי לקיחת אחריות לגלות ייעוד ולגלם זאת.

המוטיבציה שהיא 'ביטוי עצמי' יוצרת אהבה, התרוממות רוח. אך תכופות ישנו תהליך של גל, גאות ושפל עם עלייה וירידה. באנרגיה זה נכון שאפשר לראות שינוי. עם בוקר, כשקמים, התודעה היא שמופיעה וחוזרת.