דיאלוג של רצון
ברכות ושלומות להארי ולציפורה,
מאחר והפגישות שלנו לא תמיד יוצאות אל הפועל, כמו זו אתמול, ומאחר שדנתם בסוגיית הרצון,
חשבתי להוסיף כמה מילים.
כידוע ההלכה מתייחסת לבעיית הרצון בשתי אמרות מאוד מרכזיות וידועות.
הראשונה בתפילת הבוקר בה המתפלל מבקש "עשה רצונך רצוני". והשנייה היא כמדומני מפרקי אבות : "הכול צפוי והרשות נתונה".
לדעתי שתי האמרות הללו מבטאות את 'הכוליות' המורכבת של הנושא, כמובן עבור אדם מאמין בקיום בורא לעולם. גם עבור אדם שלא גדל על ברכי האמונה, אלא דרך חייו וחקירתו העצמית הובילו אותו להכרה, כי חייבת להיות איזושהי אינטליגנציית-על שתכננה את בריאת העולם, היקום: בריאה בדיוק של מיליונית השנייה על פי איזשהו סדר על של חוקים מתימטיים, הפועלים במתואם כמו סימפוניה של מיתרים. כך במילותיו של ד"ר קאקו, האסטרו פיסיקאי היפני, שתוהה מיהו המלחין שחיבר את הסימפוניה.
לכן בהנחה הזו שיש ליקום בורא וסדר-על להתנהלות, נשאלת השאלה מה המקום של הפרטים, האטומים הבודדים, האנשים בתוך הסדר הזה. האם הם נעים רק במסלולים שנקבעו מראש – ואם כן, היכן חופש הבחירה המפורסם כל כך של האדם? היכן המותר מן הבהמה המתנהלת על פי הרפלקסים הביולוגיים, וכו'.
זו התשובה של 'הכול צפוי והרשות נתונה'.
חוכמת הקבלה מפרשת את התשובה – ואומרת שהבחירה החופשית היחידה שיש לאדם היא באם
להתחבר לאור, כלומר, לתוכנית-העל, שזו גם התוכנית של "ובחרת בחיים", ואז האור יכוון את חייו.
אור הנושא בחובו צפנים של מידע, גלים בקוואנטום אנרגטי, המתפענחים בהתאם לרמת התודעה
המפענחת במרחב ובמימד מסוים. זוהי גם התשובה של הספר "מפתחות חנוך", מאת ג'יימס הרטאק, שכתבתי עליו מאמר במגאזין "חיים אחרים" מפברואר 2018.
בכל מקרה יש תוכנית-על לאינטליגנציית חיים מסוימת ועל פי תוכנית זו יש יעדים ומטרות ברמה האנרגטית, שצריך להגיע אליה. הדרך היא יצירתית, בהתאם לתודעה היוצרת אותה ומצבור הזכרונות, ההתנסויות והכישורים האינדיוידואליים, כמובן על פני גלגולי חיים ומוות.
כן, צריך להגיע מתחנה 'אלף' לתחנה 'בית' במסע במרווח הזמן הכללי שניתן על ידי תוכנית-העל, אבל בדרך יש מקום לשיקול הדעת והבחירה האישית. זהו הרצון האישי – המתנהל בתוך תוכנית רצון העל.
הבקשה האישית של המתפלל בבוקר" עשה רצונך רצוני "מצביעה על רצון לקבל הכוונה לכך, שהרצון האישי לא יסטה יותר מדי מדרך-העל – או ירד ממנה לחלוטין.
כל תיאוריות המוסר מסבירות על פי דרכן כי גם בתוך החופש קיימת הכוונה, בכך שהאדם מקבל מכות קלות או קשות יותר, להתעוררות מהסטייה בדרך. בעיני היוצר של 'תוכנית האב', הרצונות האישיים של הפרטים יתלכדו לרצון קולקטיבי המשקף תודעה – שפועלת ברמה אנרגטית בספקטרום אור גבוה יותר.
כמו בשיר הילדים בחנוכה: 'כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן'. אור אחד.
אמרה נוספת בעניין – אומרת "שהכול נעשה בדברו", ומכאן שהמציאות על הטוב והרע שבה, משקפת את דברו, או רצון הבורא בכל רגע נתון. כלומר, החיפוש והטעיה האנושיים עם הסטיות והנפילות משקפים את רצון-העל, כך שהבחירה בדרך-העל תבוא ממקום של התנסות חופשית ולא איזה רפלקס ביולוגי שאינו מאפשר התפתחות תודעתית. זהו בדיוק מותר האדם על הבהמה.
בעניין הזה אמר הפילוסוף האקזיסטנציאליסט הצרפתי, ז'אן פול סרטר, כי " האדם נידון לחופש". סרטר אמנם לא האמין בקיום אלוהים או בורא לעולם. כי באמרה אחרת שלו אמר: "האדם מקרה לידתו והכרח מותו – ומה ביניהם?"
אבל הוא כן האמין בבחירה החופשית של האדם. האדם נידון לחופש בגלל שיש לו בחירה חופשית והוא צריך לקבל אחריות על בחירותיו, גם אם הן לא התפתחו כפי שצפה. הרמה של איזה אדם, תהיה היא פונקציה של הבחירות שתבחר בחייך. במילים אחרות, אם תהיה אדם מוסרי עם אחריות אישית וחברתית, כמה אור תשקף המחשבה, ישקפו המעשה וההתנהגות האנושית. "כי סוף מעשה במחשבה תחילה". מחשבה, תודעה, אור, אין סוף אור. מחשבה בוראת מציאות בתדר אור מסוים. כך הרצון האישי נוצר בתדר האור המסוים.
המדענים כבר פיתחו נוסחאות מתמטיות המחשבות את ההסתברות לקיום חיים תבוניים ביקום, ויש המתרגמים את האלוהים של הדתות השונות – לתרבויות אינטליגנטיות המתקיימות ביקום ונחשבות לבוראות החיים על פני כדה"א.
האחרונים טוענים שבוראים חיצוניים, אלה הפועלים ברמה תודעתית אנרגטית גבוהה יותר של ספקטרום אור, ממשיכים לכוון את התודעה האנושית; באמצעות תדרי האור שהם מכוונים לכדה"א. – תדרים הנושאים מחשבות לבריאה ולגילוי ע"י האנושות.
כך או כך, גם אם נצעד בדרך המסורתית של המיסטריות העתיקות או הסופר-מודרניות של תיאוריות הבוראים מחוץ לכדה"א, נגיע למסקנה שיש תוכנית-אב להתפתחות התודעתית של האנושות ,המוטבעת בכל אחד ואחת מאיתנו. ובהתאם אליה אנו יוצרים את משמעות חיינו. בחירות ומשמעויות המשפיעות על המציאות הקולקטיבית האנושית. כי כולנו אחד.
הדרך האחרת אינה דרך האור אלא דרך החושך של החזרה לתוהו ובוהו הבראשיתי, האנטרופיה, הכאוס, ההרס, הטרור והשליטה.
גם דרך זו קיימת לבחירה במציאות האנושית. אלה הבוחרים בה זורעים את הפחד וההרס בתודעה האנושית.
על תוצאות הטרור הזה אנו שומעים יום יום במהדורות החדשות. מאז ומתמיד אפיין המאבק הזה בין דרך האור לדרך החושך – בין הסדר לכאוס, בין האהבה לפחד, בין השיתוף והאחווה – לבין תודעות בשליטה מוחלטת בהן. זהו המאפיין הפלנטארי של הדואליות הקיומית, עם הבחירה החופשית שהיא לבחור – לאן להשתייך.
הבחירה הראשונית הזו של התודעה והרצון האנושי – היא שתקבע בהמשך מסע החיים את כל הבחירות האחרות שהן נגזרות שלה.
לכך כיוונה הדת היהודית כשהצביעה על הבחירה בחיים במובן המקראי כ'דרך החיים' – והציבה רף התנהגות מוסרי המסתכם במילים: "ואהבת לרעך כמוך".
רצון בדרך האור.
בברכה ובאור ובאהבה, גילה בן נחמיה.
לחץ כאן כדי להשיב, להשיב לכולם או להעביר
5.42 GB (%36) מתוך 15 GBנמצאים בשימוש
נהל
תנאים – פרטיות
פעילות אחרונה בחשבון: לפני 0 דקות
פרטים