יהי אור 3 – (1)

יהי אור 3 :

יהי רצון – תוכנית הלב

הרצון החופשי מייצג בתפיסתו של האדם את הרצון לחירות. ואת היכולת לממש את חזונו וחלומו באמצעות הכלים של כוח הרצון. התודעה האנושית היא מוח-לב גלובאלי בתהליך התפתחות וצמיחה, והאדם הוא ילד הרוצה ומבקש לשחק ולהתפתח. ובהכוונת האבולוציה של התודעה, הוא משתוקק ללמוד את דרכי הלב, האלוהות והיקום.

לימוד זה מציג את כוח הרצון במרכז הכוונה לידיעת האל – כי במקרא האל מבקש שנדע אותו. והכלי של הכוונה הוא הרצון. ונהרהר גם ברצון לידיעת עצמנו. הרצון האותנטי של האדם באבולוציה של התרבות, שהוא ילדו של האל, הוא להתפתח ולהשתלב; ליזום את התפתחות הבריאה ולחלום את חזון היצירה, החוכמה והאהבה. לפנינו הרצון שמבקש את החירות ללמוד, ומגלה וממציא דרכים לממש זאת.

הרצון להתפתחות טמון בפנימיות הוויית האדם. הרצון להתפתח שואף להכרת החוקים היקומיים ולחירות: היכולת לרכוש דעת וחוכמה לצורך התנסות והתמצאות בעולם, מאפשרת לחירות לצמוח ולהתפתח. והחירות שואפת לקנות דעת. החירות לקניית דעת התרחבה בזמננו, עידן האינפורמציה, לחוגים רחבים רבים. אך יש חוקים פלנטאריים וסולאריים ביקום ונחוץ להכיר אותם.

אכן, השאיפה לחירות מובילה לחקירה של 'הידיעה העצמית,' שהיא זו המאפשרת את החירות. ביוגה הגבוהה של הידע במזרח הרחוק (ג'נאנה יוגה), 'הידע' שמוביל לתודעת החירות הוא 'ידיעת העצמי' דרך חקירה של 'העצמי'. ואור הידע מתייחס לאותה מהות נצחית, 'העצמי האחד', המהות של התודעה והחירות. אך זהו דבר שנחוץ לחקור היטב.

החירות מתווה כיוון התפתחות שמסמן יכולת לדעת את האל ואת עצמך. מצד אחד נחוצה חירות כדי ללמוד דעת והתפתחות, אך מצד שני לימוד הידיעה העצמית אמור לאפשר את החירות. הפרדוקס של הידע הוא בכך, שמשמעות החירות במערב היא אבולוציונית – החירות היא התפתחות האדם והאל; ואילו במזרח הרחוק המהות האלוהית הבראשיתית היא שלמות שאין בה  שינוי ואינה כפופה לתמורות העתים. אך המשמעויות משלימות: לפי הקבלה נחוץ לתקן את האדם והעולם. במערב מימוש הרצון במובן הקלאסי כרוך בתורת המידות והאתיקה ולפי הקבלה, עניינו בהיערכות לתיקון העולם מפגימתו. בכך מתבטאת תוכניתו של האל להתעלות ותיקון.

העבודה של התיקון קשורה לאתוס של לימודים והלכות אורחות חיים – עם דגש על 'דרך ארץ', ולימודים של "השכל וידוע אותי" – תורה וצדק, חוק ומשפט.

התוכנית האלוהית היא שהאדם יתקן את העולם או את הבריאה ופגימתה. בהנחה שהאלוהות מתפתחת תוך כדי אבולוציה, האדם מסייע בעדו. והאדם אמור לפתח רצון ואינטליגנציה לפעולה בתיאום עם התוכנית האלוהית. מטרת החיים תהיה להתפתח לאור התוכנית האלוהית לאבולוציה מוסרית של האדם, ולאבולוציה של האל. בכך שהאדם מתבונן במעשיו ומחשבותיו ותכונותיו, הוא מטהר את עצמו ואת הטבע על ידי צריפה זו, ומצטרף ומתקרב בכך לאל.

ואילו במזרח הרחוק היוגה של "הידע" מנחה כיצד לבנות את החירות על יסוד אדם שהינו "חופשי מהרצונות'. יש כעין שילוב של המערב והמזרח בסינתזה בקבלה: את 'הרצון לקבל' והתשוקות מכוונים לסיוע לסביבה, להזרמה הלאה של אותה אנרגיה שאנו רוצים לקבל, 'על מנת לתת.' דהיינו מדובר בתהליך התמרה של השעבוד לדחפים, למסלול שבו מתקיים ניתוב כוח החיים לכיוון של שיתופיות והדדיות, או דיאלוג.

מי אני? – Self Knowledge

הצגת השאלה המרכזית "מי אני?" במסלול היוגה של הידיעה העצמית, מובנית על ההנחה שהאדם הוא מראשית הדברים אחד עם העצמי האחד. ואף ישוב לאחדות 'החיים האחד' בדרכי המודעות הנאורה.

איך ידיעת עצמנו יכולה לסייע בהבנת האל? כשאתה עוסק בהבנת העצמי, אתה למעשה נותן כוח לאותו בורא שהביא אותך הלום.

אכן ישנה אמירה כי ידיעת העצמי היא הדבר היחיד שראוי לעיין בו, והדרך לכך היא על ידי ההתבוננות (ז'.מ. מנטל). כי מי שאתה אינו האובייקט שמתבוננים בו, אלא הגלובאליות המתבוננת.

החיפוש המוליך לחקירת המופלא, שמוביל פ.ד. אוספנסקי, תלמידו של גורדייף שלמד אצל הסופים, מגיע להיגד סיכום שסיכם המורה גורדייף באחרית ימיו לגבי מהי השאלה העיקרית בחיי האדם:  מהו רצון האדם? בתור השאלה המכרעת בעיון האנושי.

אך במסורות המונותיאיסטיות, בנצרות, ביהדות ואצל הסופים, הדגישו ההוגים את 'רצון האל' במרכז השקפת העולם של האדם. כאשר הוגה הדעות ג'והן בנט, תלמידו של גורדייף שחקר את האסלאם, קבע בספרו "העד", שרצון האל הוא הסוגיה הניצבת כעיקר ההגות והחקירה.

וכיצד נדע מהו רצון האל? מה הוא מבקש שנלמד? והאם רצונו מתגלה לאנשים שונים בדרכים שונות?

ומהו רצון האל המיוחד אשר הרוח מבקשת לבטא דרך עבודת היחיד ושליחותו הייחודית באבולוציה? החקירה היא מהו רצון הרוח האלוהית דרכי, או מה רצון האדם או היעד, המטרה, היעוד?

לאור מחשבה זו, על האדם להבחין בין רצונו האמיתי והמהותי בעבודתו בעולם, לבין דחפיו ותשוקותיו השונים והמפוזרים; אם יוצאים מנקודת המוצא של האדם בעלייה האבולוציונית מתחתית הסולם למעלה; נבחין בשלושת תחומי הסוגיות שמציג העולם בפני ההולך בדרך: ביטחון כלכלי קיומי, מערכות-יחסים מוארות, לימודים ויצירה. ברם קיימת גם 'הדרך הרביעית' של התפתחות התודעה: הבנת משמעות הרוח המתגלמת ויורדת לעולם מראש הסולם.

לפי קן וילבר, הפילוסוף שהטביע את המונח 'התפתחות אינטגראלית' ("קיצור תולדות הכול", הוצ' כינרת 2006),  5% מאוכלוסיית העולם כבר צועדים בנתיב האבולוציה המתקדמת בתאוצה; שמשמעותה היא קבלת אינטגראליות של כל המסורות השונות,  והכרה בתרומתן של כל התרבויות לחברה.

הדיאלוג – שיח בסוגיה מהו רצונו של האל מהאדם

ביהדות האדם ניצב מול אלוהיו בדיאלוג. כיום קיימת מגמה חדשה לתפיסת ברית הלב עם האל בהתאם לכתוב בירמיהו 31, 31, אודות התחדשות של הברית האלוהית עם האדם, הכתובה על לוחות הלב. הברית הזו היא מחודשת ותכניה פתוחים לפירושים חדשים.

הדיאלוג באהבה עם האל במחשבת ישראל על פי המקרא, מתבסס על השיח שמקיים משה עם האלוהים הן בתפילה ובקשה והן ובשיחות ישירות.

בלוחות הראשונים שנמסרו למשה ששבר אותם למרגלות ההר בראותו את העם רוקד סביב העגל, הברית הייתה בעלת אופי של חירות – ככתוב "חרות על הלוחות" (כי תישא).

לעומת זאת בלוחות השניים שנמסרו למשה, הייתה כפיית הר כגיגית מצד האל. לאמור, האדם או משה בדרך בה הוא הולך, מתכוון להיות דבק באל, אך איננו נמנע מלהתווכח עמו או אף לחלוק עליו. כפי שמשה דיבר עמו 'פנים אל פנים' באופן שמעלה על הדעת שיחה בין אוהבים, הדנים בתקופתנו כיום באופק פתוח הן בסוגות האור והן בסוגות הצל, במערכת היחסים ביניהם. 

אהבה

בתרבות היהודית מלמדים לילדים בלילה תפילה של אהבה ב'קריאת שמע' שלפני השינה,  המבקשת כי נקשיב ונוכל לשמוע את האל בליבנו; ולהאזין לברית המתחדשת עמו על לוחות הלב. במרכזה של 'קריאת-שמע' מבקש הרצון האלוהי את אהבת האדם. לאהוב אותו בכל הלב ובמלוא כוחות הנפש והרצון ("בכל מאודך"): המשמעות של רצון האל מבחינה זו, היא שהוא רוצה אהבה, את אהבת האדם. ורצון האל מנוסח בבהירות: 'ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך'.

הדעת – הידיעה של האל

בספר שמות בפרשת שמות עולה ומופיע נושא הדעת – והידיעה. כתוב במקרא בעשרה היגדים שמה שהאל מבקש מאתנו הוא 'לדעת' אותו: "השכל וידוע אותי.. כי בזאת יתהלל המתהלל". ומשה אף הוא אומר "הודעני נא את דרכיך ואדעך למען אמצא חן בעיניך" (שמות ל"ג 12-16).

לכן ניתן להבין מכך שהתכלית והרצון האלוהי מובילים את האדם לידיעת האל, וזהו רצון האל. מדובר בידע ולימודים, לאור השאיפה 'שנדע אותו'. הן הדתות המונותיאיסטיות והן הפילוסופיה האזוטרית של חוכמת קדם, מתארות את הנחת היסוד, שהיקום מגלם מטרה אלוהית של אהבה ודעת, מערך לימודים ותוכנית חינוכית.

התפילה שמשננים לילדים בעולם הנוצרי הוא "ייעשה רצונך בשמיים ובארץ":  (The Lord's Prayer: Thy Will Be Done on Heaven and on Earth ). נשאלת השאלה מהי התוכנית האלוהית המוצגת וכיצד הגוונים השונים של דרכיה וכליה מתגלים. לפי גישת 'הקריאה הגדולה' שמתבססת על בודהיזם טיבטי ופירוש אזוטרי ונשענת על כתבי קודש ממקורות המערב והמזרח  – התוכנית האלוהית מבקשת מהאדם להנחיל ולהביא אור, אהבה ורצון או כוח-חיים, להתמודדות עם ריפויו של העולם. ולכן נחוץ להפעיל את כוח הרצון ולנעול את הדלת בפני השליליות.