new-age

שיחות עם פרופ' לכימיה הארי פרידמן

כ"ח אדר ב' – 7  באפריל 2016

תודעה: איך המדע מסביר את עובדת היותה של המודעות של הפרט, חוויית נפרדות המאופיינת בתכונות בדידות וניכור, כאשר אף אחד אחר לא יכול להרגיש מה שהשני חווה ומרגיש; כל זאת, מול עובדת המסר הרוחני והמדעי-ביולוגי של החיים האחד?

א-סימטריה: איך להסביר את התופעה של אותה א-סימטריה כה מוזרה בין הסובייקט החש רק את עצמו בתור הסובייקט, כניצב מול הריבוי לכאורה של הסובייקטים ההופכים לאובייקטים?

אבולוציה: מדע ותודעה מלמדים שאנו אחד. איך ללמוד לחוש תחושת אחדות? על ידי עבודה עצמית, התבוננות וקשב, שאיפה והיטהרות.

ארגון-עצמי(Self organization): כל פרט – במסגרת של יכולת האורגניזם לחתירה לסדר גבוה יותר

הפרעות– כנתון התחלתי בסוגיית ההגות בתחום האבולוציה, מול שתי סברות, סברה שאין באבולוציה design  לעומת התפיסה של אבולוציה על ידי design

התפתחות ההבנה:צמיחה על ידי התנגדות – בין שני האטרקטורים: מתהווה עליית התודעה לסדר גבוה יותר, מול אי-סדר או אנטרופיה. כאוס מפרה יצירה (ידיעות אחרונות היום: בלגן מעודד יצירתיות)

אי-סבירות: יש רמת סדר בלתי סבירה הקיימת ביקום

תכנון תבוני (Design) : האבולוציה אפשרית רק על ידי  designכי רואים עיקרון  של סדר התחלתי בו כלולה הפרעה מלכתחילה

זרימה:אילו הייתה זרימה ללא הפרעות, היקום היה מתאיין במהרה

שיווי-משקל:עיקרון החיים או הטבע האורגני שמוביל לשיווי-משקל – משמעותו חידלון או מוות

התנגדות: לעומת שיווי המשקל הקשור בחידלון, ההפרעות מעוררות התנגדות – מניע לפעילות ולמאמץ מתוך השראה ואינטליגנציה, התובע משמעת והתמרה. בחינוך כיום מבינים כי יש לעודד ולשבח לא על כישרון מהטבע, אלא על התהליך שהזולת לוקח והנחישות הדרושה להתמיד.

הכעס או התרגזותמול ההפרעות – סובסטנס הגורם לפירוק הכימי של אנדורפינים בגוף.  בקבלה יש הסבר על תכונת הרוגז שמזינה את אותו ס"א; אשר על ידי הופעת הפונקציה של תגובת כעס להפרעות, יוצרת כימיה של רוגז באדם; וכך מתהווה ריאקציה כאנרגיית שליליות שמאפשרת לס"א בדרך זו את יניקת האנרגיה שלא לטובה.

יכולת– זוהי אנרגיית המפתח באשר היא. זהו הבסיס להתפתחות הקיימת בנוכחותה של אמת; כאשר עם יכולת, או אנרגיה, ניתן לפתח וליצור. דרושה הערכה נכונה של היכולת, אך תנודתיות והגלים היא סוגיה שמשפיעה ביחס למצב היכולת.

  :Self preservationכל פרט ניצב מול צורכי שמירת הקיום. בזמננו קיימת תחושה של פחדים והרגשה מאוימת מול הגירויים הרבים ויחידות המידע המגיעים מבחוץ ומבפנים. בתחושה ובכימיה שמתעוררת מול אלה כשהביולוגיה מופעלת להתגוננות מול הסביבה; את זאת צריך לאזן במסרים של אור ואהבה, אמנות ושירה. מה שמאפשר קבלת הזנה של כוח חיים ומזון אנרגטי מהרמות הרוחניות של היקום.

על הציר שבין הזהות העצמאית ופיתוח האינדיבידואליות, לבין תפיסת האדם שהוא למעשה נע בין הגדרת גבולותיו להרחבתם בכיוון של האורגניזם היקומי להארה ואיחוד. כך מתבטאים בתורם הקוטביות היצירתית של הבריאה, הווקטור של הפרדה לעומת הווקטור של אחדות. מכוח הייחודיות לעומת המכנה המשותף, מיועדת השיבה אל האחד כשהפרט מועשר בהתנסויות. הדרך  אל היות האדם עצמאי היוותה לפי תפיסות שונות בסיס לפצעו של האדם. כטראומה הקשורה ללידה מהרחם.

מכוח הטבעאנו פועלים מתוך אינסטינקט של הגנה עצמית. זה מופיע כאינטרס של שימור עצמי והישרדות ביולוגית ופסיכולוגית. הרי לכול אחד יש תפיסה ייחודית ושונה כאשר שני האחים במקרא חשים שהשני קיבל יותר. בדרך זו מתפתחת האנוכיות שבתיאוסופיה מתוארת בתור התכונה המפרידה שיש להשתחרר ממנה. נחוץ לעזור לזולת אך גם להיות נאמנים לעצמנו.

אש התמיד– הדולקת על מזבח הלב: על 'אש התמיד' ניתן להבעיר את כל הזבל או פסולת.

סיפור בראשית : כשהאדם גלה מגן העדן, היה זה לאחר שהתנסה בדואליות ובהכרת עץ הדעת. כיצד ילמד לשוב חזרה אל הגן?  כיום האדם העובד בטיפוח הגן משתמש בכלים של עצמאות מחשבתית ואיחוד האורות של הבנות הראש והלב.

שיחה עם הארי 8 ביוני 2016

עיון בחוקי היקום: החוקיות של הנפש, זרימה-בלימה-שליטה – זרימה עם היצר או היצירה וגילום הרעיונות והחזון, באמצעות רצונות; אז מכוח הטבע נתקלים בצורך כאנוש מוסרי לבלימה. על ידי קבלה והקשבה למה שיש – ובלימה במקרה הצורך: – מתקבלת שליטה עצמית.

העשייה או הפעולה: נלמדת ומלמדת על ידי הפעלת הרצון והדחף; בתהליכי למידה תוך כדי שיקול דעת ובחינה של מה ניתן והולם, באיזו מידה החלום או הרעיונות עומדים במבחן המציאות. מהטעויות לומדים ועל ידי קבלת פידבקים מהעולם ובדיקה של משוב חוזר לפעולותינו.

אני יכול – משמע אני קיים. היכולת היא נגזרת של להיות אדם – ולא כמופעל על ידי כוחות הטבע בלבד או חוקי הטבע

הצורה – הרשת האתרית האנרגטית שביסוד הממד הפיזיקאלי. האינטליגנציה והתבונה – מאפשרים כיוון ראוי להתנהלות, מתוך בחירה

יש זמן בו נחוץ להיות בהוויה של הריק וללא תכתיב, ולקבל את מה שיש. אך הטבע בזרימתו עשוי להיות כאוטי

במצב של בלבול כאשר אין יודעים להבדיל בין טפל ועיקר, יש לאפשר לספינה לשוט על פני הזרם בעצמה