שולחן עבודה 1

יום השוויון הסתווי מגלם את מועד ההשתוות של היום והלילה, ובכניסת השמש אל מזל מאזניים.

נקל יותר לחשוב על מערכות השמשות השונות –  כזוגות, וכמאוכלסות על ידי לוגוס פלנטארי – ולוגוס סולארי במערכת של 11 סביבו. ולמעשה זוגות זוגות, במובן של אדם בצלם אלוהים. בצלם אלוהים ברא אותם. התחדשות לשנה טובה.

אפשר לומר, שהמהות של מערכות-יחסים היא השיח והדיאלוג. כאורח חיים של האזנה לרוח. ועשייה.

בחינוך לתרבויות במערכת השמש – המטרה היא מערכתית. בהקשר של כוח הכבידה הנובע למעשה מן השמש, ובצליל המופק מלב השמש המטרה היא אור. תחת חוק המשיכה, שהינו כמעין מערכת הפעלה, מתרחשת ההתמרה של אור הידע – לחוכמה.

זהו השינוי של הרחבת התודעה הקולקטיבית. השמש היא מקור תודעה ואור.

בעידן מזל הדלי שאנו נכנסים אליו, אנו רואים את הקוטביות שבין מזל דלי – לבין מזל אריה. מזל אריה זה הוא מזל האהבה, מזל השמש. המטרה המיוחסת לשמש היא להכין את האדם למודעות ויצירה, של אהבה או יחסים שבין אהבה – וחוכמה, אך למעשה זו אהבה אינטליגנטית.

אהבה היא דיאלוג. בין האנרגיות המגיעות אלינו לבין הכוחות הפלנטאריים יש דיאלוג, דילוגים. הכוח השלישי הוא השיח דרך הלב. בלב אין מאבק בין שני הקצוות. בלב הם מוחזקים בפרופורציה.

סינתזה של מודעות ואהבה היא של שדה מחבק וחיבורים.

שיחה

בלימודי המחזוריות של מערכות וכוכבי לכת, בהווה אנו רואים את מסלולי השמש כמרכז עבודת ההיערכות של המודעות המארגנת, והמערכת האנרגטית של לימוד, מדיטציה ואבולוציה. בגלקסיה של שביל החלב ובמערכת הפלנטארית, וכוכבי לכת אחדים עמה מתקיימת שיחה. נגינה מאחדת.

במערכת השמש יש שולחן-עבודה פלנטארי. 

שיחה ושתיקה. אור הרוח. אורך רוח.

ביחד עם עידן מזל 'דגים' מתאפשרת הייחודיות והאחדות של המערכת הנכנסת לעידן דלי.  מזל בתולה משלים את הציר של תבונה המכין את הכניסה לעידן דלי. ובמזל השלמות המאחדת, היא מעלה לדיון את השאלות של הדרך, מהי הדרך המתמשכת, וכיצד כל אינדיבידואל מפתח את הדרך של חייו, במסעותיו. מול המטרה של הבנת היסודות בתור תשתית הכרחית למבנה האנושי הפלנטארי, אפשר לראות את הבעיה של מחסומי הדרך, בתור שאלה של שיחה בין פיזיקאים – לבין הגיאומטריה. מהו היחס בין החוקים והמתמטיקה – המהות, שהיא לפי התפיסה הנשית –  מערכות יחסים, לבין המרחב – שהוא אינסופי. וגרמי השמיים בתנועה במסלוליהם.

תורת הקוואנטים מציינת שההתנגדות שלנו למה שיש, היא זו המאפשרת לקוואנטים בזה אחר זה, להופיע בתור היקום המתהווה ללא הרף. מכך נגזרים המושג האפי "כוח התנגדות" שמתעורר והיווצרות היקום בלי הרף מחדש, בקוואנטים; כאשר מהם נמשכת התחדשות אינסופית, על ידי מחזורי בנייה וקיום של היקום; במחזוריות של היוולדות התופעות, ומחזורי יום ולילה קוסמיים.

יום ולילה הם דינמיקה של'פיתוח' ו'קיפול' על פי הפיזיקאי דייויד בוהם (  ,(Explicate and implicate Order   –– ומתוך החשכה קם ועולה הבוקר, מתחדשת התפתחות האור והצליל של הבריאה.

גישה דיאלוגית

כאשר מושגים כמו שיווי- המשקל, מתבטאים הן במנגנון הממוקם בתוך האוזן. אכן בכימיה שיווי משקל מייצג חידלון. כי כאשר ישנן אינטראקציות, יש חיים.  אך מכיוון שאנרגיה לפי התרמודינאמיקה משנה צורה כאשר יש מערכות יחסים, ויש תנועה, ומתוך התנועה במרחב בין גרמי שמיים נצפים מערכות-יחסים או היבטים במסלוליהם, במערכות כוכבים.

ואמנם השמש מפיקה צלילים בלב, על פי המחקרים העדכניים. וצלילים אלו מפיקים תופעות בתנועה. בין האוזן המייצגת את השמיעה – 'שמע' בתור מחשבת האל בערב, לפני השינה – לבין השקט הפנימי שמבקשים בתרגול מדיטציה קלאסי, נחוץ איזון מערכות. ומנגנון שיווי המשקל מאפשר זאת.

בכניסה לעידן דלי מערכות-יחסים מתארות צורך בדיאלוג על אודות מטרות המערכת. מהי מטרת המערכת? הרמוניה בין הניגודים? אנרגיה מגיעה מהיקום דרך השמש. שימור אמנם ו'שמיעה' והמוסיקה, הרמוניה והערכה מוסיקלית, הלל ותודה מאשרים את הקיים ומברכים על היש, מגלמים את האהבה ליופי ושלווה המתבססים על עבודה ואימונים .

בפרספקטיבה של איזון ודיאלוג

כאשר אותו מתח גבוה בין שאיפה לשקט ובין מטלות, הצטיינות ועיון, מציג יכולת לשמר ולהיטיב לשאת את עול ההפכים, ולעמוד ביציבות באור. הלא ביחסים בין אחים מדובר. על עמידה במבחן ("אם ייטיב שאת"- בראשית א') ביחסים בין בני משפחת חווה ואדם, נסובו כמה עידנים.

 וכאשר מתפתח כוח מכיל מתחים הדבר מייצב מול משבר והתנגדות. היכולת להעריך נכונה את השלב האבולוציוני שהגענו אליו. וזו היא הבנה אשר מאפשרת יכולת לניהול אנרגיה ומתחים.

ראיית הטוב במובן של התכלית של קיימות, היא ראייה עוטפת ואוהבת, המקיימת את יצירתיות המערכת של גלי התגלות והקוואנטים המתחדשים. אפשר לראות זאת בתור כל מיני סוגות של אור. ואהבה-חוכמה של חיים ותודעה. שהינה מטרה בבחינת דילוגים בין אין ויש. האין והאור בתור שדה הפוטנציאלים של היש. ועולה במחשבת ההוגים כי האפשרות ליצור בכל רגע מחדש את הפוטנציאל הנבחר היא האמת. הנשזרת מתוך היופי של המוסיקה וההשראה היצירתית. לפי תפיסה מסוימת, כוח ההתנגדות הוא סוגיה של האדם כמקיים את הבריאה במארג חשיבה, חלימה, אהבה והפעלה בניתוב המתארגן להמציא דרכי פתרונות יצירתיים.

ישנו מסעו של האדם כאינדיבידואל, וישנו המערך הכולל שמאפשר התפתחות כלל אנושית בדרך שיתוף מודע של השדה ואיזונים בין אל-אדם-עולם.

איזון במערכות-היחסים

במסלול של מערכת חברתית – אולי כינו זאת בתרבויות שונות התנגדות או מרד, כגון מרד הנעורים וכדומה. או מה שמכונה "היריב". ישנם כוחות מעכבים, אבל ישנה דרך להבין כי ההתפתחות המודעות באמצעות אתגרים משותפים ורתימתם למטרה מאוחדת, היא מעמד  מכריע של צליחת הזדמנות היסטורית והאתגר של לקיחת אחריות.

כי התפתחות תודעתית בתור המערכת אינה מובנת מאליה. ישנה עבודה כשמשתמשים באופי הקוטביות בתור מנוף להרמת האתגר והקונפליקט לרמת הרוח והמודעות הגבוהה הבאה.

כוח ההתנגדות פירושו יכולת עמידה בקשיים ובלחץ גדולים יותר ובתדר יותר גבוה. עם נכונות לשאת מתחים ולהתמודד עם זאת, בצורה מסודרת ומושכלת. מתחים טבעם שהיכולת לשאת מתח יותר גבוה, פירושה על יסוד בניית כלי מוצק ואיתן. זאת אומרת, עבודה של יכולת להעריך נכונה ואחריות על מקומך במערכת. זאת ההתמרה של המתח בין ההפכים בחיי היומיום והמחשבה, על ידי תפיסת ההכרח ומשולשים בתור מבנה התופעות השונות.

את מזל דגים ובתולה, ניתן להשלים על ידי מזל אריה. אם אנו מתחילים במזל אריה לבנות לנו כלי איתן לקבלת האור, מגיעים לאיזשהו איזון, בהבנת המשולש.

את 'כוח ההתנגדות' שהוא בעל כמה היבטים, אפשר להבין בתור כוח הצמצום, היכולת להצטמצם, כדי שלשכן שלך יהיה קצת יותר קל.. הצמצום מאפשר בצומת שאנו נכנסים אליה, לאזן את הכוח הגברי פורץ הדרך, או כוח הרצון. לעומת זאת הכוח הנשי המאזין וקשוב, מבין, מקבל ומכיל. ואז ביחד זהו הרצון לאהוב, כוח האהבה. אזי יש עוצמה לפתח סבלנות וסובלנות. סליחה וקבלה.

את הכוח השלישי שהוא הוא האור רואים בתור הדרך הרביעית. ובתוך התרבות האנושית הנושא הזה ידוע ומוכר היטב. לפי אוספנסקי, זוהי הבחירה במטרה של שליטה עצמית. לפי ק.ג. יונג היו תולדות חייו משולבים עם משנתו. התבוננותו באישיות של יום ואישיות של החיים הפנימיים, הציגה באופן מעשי בסיסית את חייו, חיים שהגיעו לפסגתם כאשר בזקנתו בנה וריצף את שבילי הגן בחצר ביתו. חייו כמטפל – ומצד המחקר שלו; ופרי האישיות הפנימית שלו בתוך חייו הנפשיים, המעמקים הפסיכולוגיים של הארכיטיפים וההשראה, הגבהים והסמלים. יונג בפירוש ראה את המאבק הקשה, מול האדם בחשכה או אפלה אשר מהן נשאבו משאבי נפש לבריאה חדשה. אך תמיד היה הנושא של המאבק כמתקיים על בימת האנושות ובזירת נפש האדם.

או אפשר לראות את אותו הכוח שממול המכונה 'היריב' –עזר כנגדו או "מצא טוב". הכוח שמכונה הפרעות הוא, לפי גורדייף, קיר שמולו אנו מתפתחים. הצורך להפוך קונפליקט להרמוניה. זה מופיע מול אקט ופעולה בתור כוח המתנגד, שהמדע מכיר. אבל אפשר לראות זאת גם כאנרגיות היקום המבקשות להזין את הכוח היוזם מול המגמה של האנטרופיה. התודעה המתפתחת, על רקע הכאוס שממנו נובעים מקורות להשראה וליצירה.

אפשר לראות זאת לאור תכנון גלובאלי שנחוץ בכדי להתמודד עם נושאים גלובאליים. היום הפלנטה נחשבת כמחשבת האל: אוניברסיטה ובה רמות וכיתות ואתגרי למידה. היכולת להעריך נכונה את מאגרי האנרגיה שיש. כי אנרגיה אינה נגמרת. אלא עוברת טרנספורמציה ומשנה צורה. יש וכישורי הניהול במתחים מעת לעת משתפרים. ולהשכים להתגבר כארי.

הערכה

למשל כאשר נחוץ יישוב הדעת. ונותנים את הדעת לשהות של הרהור ושיקול דעת לגבי עובדות וממצאים. לעיתים התעמקות בסוגיה עושה את ההבדל בין פזיזות לבין מהלך מחושב.

זאת לעומת פונקציות ומשימות שבהן האינסטינקט, הרפלקס, ןהתגובה המיידית הן של האינטליגנציה הפיזית, הרגשית והמנטאלית המתואמות על ידי לימוד והפנמה.

מזל אריה מצטרף אל תפיסת האדם כבית מואר ושלם. אך זהו שלם מאוחד.

דרך כל אינדיבידואל הלוקח אחריות על נתיבי דרכו, גוברת האחדות המהותית.

המסר המרתק הוא האינסוף האוהב.

מזל ה'מאזניים' מייצג את החניכה השנייה, האמוציונאלית, החניכה של הרגש. החניכה האנושית של הרגש ממקדת את הנושא של מערכות היחסים ועבודה על ריפוי וטיהור והבאת היופי אל מערכות יחסים. על ידי פיתוח האיכויות של סליחה והבנה, קבלה וסבלנות. במיוחד סבלנות.

זאת מול מזל 'טלה' (1) שההתנסות שלו היא כאן ועכשיו והכול ברגע הזה. לגביו הכול צריך להיות עכשיו. מכאן נובע שהמהירות וריבוי המשימות עשויים להיתפס בתור לחץ או תחושת דחק. כי מרגישים שהכול צריך לקרות מהר. לכן חייבים לטפח את הסבלנות.

החניכה של הגוף הפיזי מתקיימת בו זמנית. כאשר היא כבר מתחברת והחלה בתחילה. ובתיאום עם הגוף הרגשי, כאשר כל התרגולים של ספורט ומחול, תנועה במרחב הפיזי, מהווים התעלות רגשית שמתלווה לתנועת הגוף הפיזי במרחב האנרגטי והפיזי. טיפוח החמלה וההערכה והשמחה, הם תרגול של גוף הרגש. זה מתאים לברכות הבוקר, אמירת תודה, הבעת הערכה ושמחה. אך כשאומרים ברכה ותודה, המילים אינן מספיקות. צריך להרגיש זאת. היגדים כאלו מתבטאים דרך התחושות של הגוף הפיזי.

3. האור של החיבור של האנרגיה עם החומר, כלומר עם הדוות של הממד הפיזי, כלומר מלווה על ידי לימוד של עבודה עם הדוות של המישור הרגשי.

המישור הפיזי מזמן לנו את ההתנסות של לרקוד עם העולם והסביבה מתוך אהבה, הערכה או התפעלות.

האור של המודעות נוצר כאשר עושים את העבודה באופן אינטליגנטי, זאת אומרת מתוך הבנה שאהבה בונה, מרפאת ויוצרת את זה.

האיזון הוא התוצאה של הריקוד באהבה והנאה, כאשר ההרמוניה מנחה אותו. אלו הם האיכויות שאותן אנו מביאים לעולם. ובוחרים לקבל את מה שיש באהבה, וכך אנו מעלים אותו לרמה של הטרנספורמציה ושינוי-הצורה המשכללים את הסובסטנסים הגסים, כמו כעס וחרדה לסובסטנסים מעודנים יותר של תחושות נועם ושמחה.

4. כי המישור המנטאלי ובו מחשבה, הסבלנות והסובלנות, או המודעות וההבנה, לאט לאט משפיעים על הרגש ומתמירים זאת והסביבה מעריכה ורואה את זה. האטמוספירה הרגשית בדרך זו מיטהרת מהסיגים. כך תהליכי האור והאהבה מתהווים. הקונפליקט הכרוך בהיותנו מערכת-חיים וסימביוזה בין אנרגיות וכוחות החומר, משתנה למשהו שלישי על ידי הכוח השלישי, לאור המטרה.

הכבד מטהר את הרעלים, הכליות עושות את עבודתן ובמערכת המודעות נעשית היטהרות תוך לקיחת אחריות, מתוך הבנה. שחרור מבוקר.

היקום בתור מערכת הזנה הדדית, 'פרפטום מובילה' של קיימות ובריאות, נותן את חוויית היופי שמעניקה התחזקות, מתגמלת כתומכת אהדדית, כל אחד לוקח אחריות. ומעניקה לכול ישות את החירות ליצור בדרכה שלה.