יהי אור 3 – (6)

תיקון עולם במלכות שדי

מה פירוש המושג מלכות שדי במקרא? אל האבות נגלה האל בשמו 'אל שדי, ואילו מול משה נגלה בשמו המפורש. במודעות האדם שהתקיימה בתקופת האבות, ההתגלות האלוהית לאדם בעת הקדומה נוגעת בדרכי כלי-העבודה שלו, הממד החומרי. כל הדברים שהאדם ידע ליצור בשלב ההתפתחות בזמן ההוא היו בתחומי הפריון והמלכות. ראה להלן, משמעות המושג 'מלכות שדי' מועלית בקבלה במובן השם האלוהי 'שדי' כמייצג פריון ומלכות, כלומר צאצאים ושלטון.

זה נקרא לעבוד עם הפלוס והמינוס בנושאי המישור של האינסטינקטים והחומר, מין וממון. כי רק אז אתה עם פלוס ומינוס אתה בונה ויוצר חשמל. הידע כיצד להפוך את החיכוך לכלי עבודה, מושג כשאתה מזדהה בתור "מי", מי שמאחורי המוח והתודעה המפעילים את הכלים מעבר לפיזי. הרי ברור ש'שדי' זה הבסיס להבנות שבכתיבת התורה. לאבותינו, כך נאמר, הייתה התגלות האל בשמו 'שדי'. אך מתקופת משה ואילך, משה מדבר עם אלוהים האומר לו כך:

'וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני י.ה.ו.ה.

וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי

ושמי י.ה.ו.ה לא נודעתי להם.' (וארא ב-ג, שמות)

לפי הקבלה העולם נולד כחומר ליצירה ולמחשבה, וצריך לתקן אותו. האינסטנציה של 'שדי' כרוכה בתיקון העולם הנברא שמובנה בו הצורך בתיקון, והוא זקוק לתיקון במערכות-היחסים, לפי אמות-מידה וקודים מוסריים. הדבר נעשה באמצעות עבודת-הבירורים, לשם התפתחותו, המקדמת את התפתחות הבורא. עם התיקון שהאדם עורך ומחולל בו, גם האל גדל וצומח. אכן בסרט אודות יציאת מצרים שיצא לאקרנים מופיע האלוהים בדמותו של ילד. זוהי תפיסה אבולוציונית של האלוהות, שהאדם עוזר לאל להשתלם ולהגיע לתכלית שלמענה נועד 'בית-הגידול'.

האלוהות הביאה את שני הכוחות, של הטבע ושל הרוח, והאלוהים מבקש מהרוח האלוהית לשכון בבית שנברא בממד החומרי. למעשה מה שהוא מביע זו המשאלה שלו, דהיינו: אם תעלו את האור בבית והרוח תשכון שם, אני משתתף ונוכח. אם תהיו קרובים לרוח אלוהים, "ובנו לי משכן, ושכנתי בתוכם".

 השכינה מוגדרת ביהדות בתור הנוכחות האלוהית בעולם. והיה אם האדם בונה את הבית, וקושר יחסים טובים עם אותה רוח נוכחת באותו בית מואר, הרי זו השכינה השוכנת בבית. והיה אם תשחקו יפה, הרוח האלוהית שתבוא תשחק אתנו בבית הלב המואר; "ובנו לי משכן ושכנתי בתוכם".

אני מציע להבין שהיקום כהולוגרמה משקף את האור משכבר, ומשה כבר לפני 3500 שנה הבין שהאלוהות היא לא רק אל שדי – פריון ושלטון; ההולוגרמה של אל שדי עוברת לפאזה של יכולת לעבוד עם הכלים ולהפעיל אותם, ולא להיות כלים על לוח-המשחק השרירותי; לפי דוגמת יעקב שאימו לימדה אותו את הכוח והשליטה באמצעות לקיחת הבכורה. או אברהם שנתן לפרעה את אשתו שרה מפחד שלא יהרגו אותו. תם ונשלם זמנן של הרמאויות שמאפיינות את הרצון לשלטון. אנו עוברים לשלב של אמת קוסמית.

נגמר השלב בו נסחפים תחת השפעת הפלוס והמינוס המטלטלים את האדם כעלה  ברוח, במידה שהעמל נושא אור והארה. לכן יש ערך גדול בהפנמת ההבנה של קונספט העידן החדש. אתה מבין שהדואליות היא כלי עבודה, והפנמת שאינך המכשיר ביד היוצר אלא הינך האינטליגנציה שמאחורי הפעילות של הפלוס והמינוס.  ואם התברכת ביכולת זו, מכאן ועד לשלום עולמי הדרך קצרה מאד. אולי שנים אחדות. נדרש מהאדם להבין שהוא מסרב להיות מכשיר במריבות וסכסוכים, והוא מבקש דרך לשלום ולהשלים עם המציאות.

הדיאלוג עם האל

בשיחותיו עם האל, משה מודע ליכולתו הגדולה של האל, ומוכן לקבלו בתור המורה של עם ישראל. ומה לדעתו של משה קורה עם אלוהים? אלוהים עובד בכלים של שני הקטבים. הוא בחר בקוטביות החשמל כדינאמיקה של מערכת התפתחות ביקום, המאפשרת התפתחות תוך עבודה מודעת עם שני הקטבים. מכיוון שהאדם נברא בצלם האלוהים, בדרך האבולוציה שנסללת בתוך הקוטביות; רוח אלוהים היא החלקיק האלוהי שמחפשים המדענים, המאפשר שדה של מאסה. היא האין שממנו נברא היש. אנו רוכשים תכונות יותר ויותר מתקדמות תוך התפתחותנו. זאת תוך שימוש בשני הקטבים ככלי לגדילה וצמיחה.

זאת לאחר שבנעוריו משה למד בבית פרעה את לימודי הרמות הגבוהות ביותר של אלוהים מיסטיים באותה תקופה במצרים. יש אינסטנציות שונות באלוהות, וכידוע אותן ציוויליזציות יקומיות שמופיעות בציורי הקיר של האלים המצריים, באו ממערכת השמש של כוכב סיריוס.

ידיעת עצמנו וידיעת האל – כרוכים בלימודי מבנה היקום

את מבנה היקום ומערכות הכוכבים בו אנו לומדים, כדי לעזור לנו להכיר את מבנה עצמנו. האדם המפותח פועל על ידי כך שהוא מקרין אור, אהבה ורצון. זהו המשולש הקוסמי בן שלושת ההיבטים של האלוהות. המשולש הרוחני של כוח הרצון, אהבהחוכמה ואורפעולה אינטליגנטית, משפיע ומתבטא בשלישיית המזלות הפותחת את השנה החדשה, בעונת האביב.

כשאנו מתבוננים בעצמנו, אנו עושים זאת על סמך הכרת החוקים. ידיעת עצמנו משתקפת בדחף היצירתי להתגלם ולברוא, שהוא הדחף היצירתי של הבורא ביחס ליקום.

מאחר שהוא המהות העליונה הבראשיתית, הריק וגם האין, הוא בו זמנית מתפקד בתקן של המוחלט והאינסוף, ולעומת זאת גם בתקן של מתכנן וארכיטקט לתכנון הבריאה; כאשר הוא נעזר לשם כך באינסטנציה של הבנאים, בנאי הממד הפיזיקאלי ושלוחותיו בממדי האור. התפקיד של האדם הוא לדעת את אלוהים. וידיעה עצמית תאפשר לו לקשור ולשמר את החיבור בין הגוף הפיזי והגוף האנרגטי – גוף-האור שלו.

אכן, האלוהי נוכח גם בבריאה וגם מחוצה לה. לשם בריאה היה עליו לצמצם את עצמו, ולשם כך יש להתחשב באותו 'חוק החיסכון' החל על החומר. בכך הוא הקריב משהו מעצמו וכך הוא השוכן בבריאה וגם מחוץ לבריאה, העניק מעצמו. כשהוא השקיע מחלבו לצורך פינוי מקום במרחב עבור הנבראים; בכך, פה טמון עיקרון 'הפרפטום מובילה' ביקום כמנגנון הזנה הדדית המזינה ומקיימת את כל הברואים.

בעשייה זו אנו מגיעים לחוק הראשון של 'כוח הרצון' – שבשימוש בו מופעל התהליך באמצעותו נבנים ונוצרים דברים. כשהתקיימותם מתוחזקת בזכות 'הכוח המשמר,' כוח המשיכה; לאור מטרת הבריאה, התגלות האור והאהבה בעולם, וניצחון על כוחות הרוע.

זאת אנו למדים מ"הקריאה הגדולה" המייצגת בכתבי הפילוסופיה האזוטרית של המלומד הטיבטי וביילי, ומשלבים את משנתם של בודהא (חוכמה) ועיקרון האהבה ללא תנאי (כרייסט). בה נאמר:

מהמרכז בו ידוע רצון האל

תדריך המטרה רצונותיהם הקטנים של בני אדם

המטרה אשר מורי הרוח יודעים ומשרתים.

ומהי המטרה?

מהמרכז המכונה המין האנושי

תוגשם תוכנית האהבה והאור

ותנעל הדלת בפני השליליות.

כל המסדרים ובתי-הספר הרוחניים דנים בשאלות אלו: ידיעת עצמנו וידיעת האל, ההכרה שהמציאות היא השתקפויות של הנושא עתיק היומין שהאדם נברא "בצלם אלוהים". ואכן העיון מתמקד ברמת המאקרו וברמת המיקרו. התפיסה היא שהכרת הקוטביות מאפשרת להכיר באחדות. אם אתה מתחיל להתבונן בקוטביות של האינטליגנציה – והבחירה החופשית, נראה כי האל האינטליגנטי הוא לא בקונפליקט, אבל מנהל אותו ככלי להתפתחות האדם.

כולנו אחד, והמדע כיום מגיע להבנות אלו דרך הכימיה והביולוגיה, כי החיים הם אחד. המולקולות הן אחד בכול. וכשאתה באחדות, אתה מסוגל לשרת את האינטליגנציה בצורה נכונה, לפי התפתחותך והכלים שלך.

לברך – בעזרת הרצון

עלינו לברך בכל רגע את מה שמופיע, ולתת כוח ואנרגיה לדברי הברכה הנאמרים. אין מדובר בהפעלת כוח, אלא יש לקחת בחשבון מי עומד מולך. ולתת אנרגיה לדברים הנאמרים, השולטים באותו הזמן, בעזרת רצון האדם.

יש להבין שאותה הברכה לכול הקיים, יכולה להתרחש ולהתקיים בכל רגע; ולזכור שהדבר תלוי בקיום שלנו. לאנרגיה שמופיעה כיום יש עוצמה וכוח, כי היא מגיעה מצד רוח אלוהים. זהו הזמן החדש שהחליף את האנרגיה של הכוח, שהכרנו עד כה. האדם נהג עד כה להפעיל כוח להשגת דברים. אך היום הכול מתהווה באופן עדין יותר, אולם אמיתי יותר.

כיום הדברים מופיעים באמת הקוסמית שלהם, ובשפתה של רוח אלוהים נדבר בעדינות. כעת אי אפשר להתווכח עם אלוהים – או שאתה מקיים איכות של האמת, או שלא.

אולם בכל מה שמופיע אנו צריכים את הרצון, כי אנו הרצון. ויש לקחת בחשבון כי אנו מובלים על ידי הרצון. אין כבר אפשרות לעבוד 'אולי' או 'כאילו', כי השינוי כבר פה, יש להיות בנוכחות הגדולה של רוח אלוהים.