הלב כסולם המוביל אל האחדות – לב-הזהב
ציפורה ויהודה אלפרין
רות המואביה היא הדמות הנשית הפיוטית שסיפורה המופלא תופס מקום מרכזי בחג השבועות. רות המואביה הייתה סבתא-רבה של דויד המלך והיא השורש של מלכות בית דויד המייצגת את מלכות האדמה.
החג של חודש סיוון במזל תאומים הוא שבועות, מועד בעל יריעה רחבה של משמעויות. בפן הרוחני נהוג לחוג את מתן תורה על הר סיני, ובפן החקלאי חג זה קשור להבאת ביכורי האדמה לבית המקדש. מדובר במיטב תוצרת האדם. המושג ביכורי חיטים מסמל את פרי היצירתיות הגדולה של האביב, המבכיר עם ראשית הקיץ. גם רות המואביה מגיעה לארץ ישראל בראשית ימי הקציר, ומלקטת תבואה בשדהו של בועז.
חג שבועות ביהדות הוא השיא של תהליך 49 ימי ספירת העומר שסופרים בכל יום מתחילת הפסח. תפקיד הבירור ב-49 כלים, לתקן את המערכת הרגשית של האדם מישראל. בימי ספירת העומר נהוג לספור 49 גוונים של המידות והאיכויות השונות של הלב האנושי. התכלית של ספירת העומר היא 'הלב הטוב', שנחשב בתור מטרה ויעד של בניית האופי עבור האדם המתפתח. הניגוד לכך הייתה ונשארה שנאת חינם, הבעיה הגדולה ביותר של ישראל לפני חורבן בית שני וגם בימינו אנו. כאחד משלושת הרגלים מייצג חג ה'שבועות' כחגיגת הקיץ את 'קו האמצע' (ספירת 'תפארת' בעץ-החיים) בין חג הפסח באביב וסוכות חג הסתיו. אור החירות שהגיע בליל הסדר תובע הפנמה בשלבים עד ליום שבו הושלמו שבעת השבועות.
מבחינתנו חשוב במיוחד להזדהות עם רות, מכמה טעמים: ראשית, היא זוכה להשיג את מטרת 49 ימי הספירה, שהיא 'לב טוב'. כי רות מייצגת את ההכנעה והויתורים הדרושים לפתיחת הלב. היא עזבה לפי המדרשים חיי עושר וכבוד בבית אביה מלך מואב, כדי להצטרף אל קהל ישראל. מבחינת פתיחת הלב, היא נחשבת כמי שהגיעה למיזוג עדין בין שתי המידות המנוגדות – העזה נדירה לעלות על משכבו של בועז בלילה, וצניעות מופלגת בכך שבחרה להילוות אל נעמי חמותה אל מסלול צנוע ולא ידוע, המלווה בקשיים. איזון בין שתי תכונות מנוגדות אלו, הוביל את רות אל הזיווג שממנו צמחה מלכות ישראל.
נהוג לציין במשך שבעה שבועות את ספירת איכויות הלב שהן מתינות ומחילה, כבוד הדדי ונאמנות. תיקון הלב אמור להכין את ישראל להתייצב בשבועות לרגלי ההר והדבר מסמל התעלות רוחנית, בכדי להיות פתוחים לקבלת התורה. במעמד הר סיני אנו מתייצבים לאחר 49 ימים של ספירת העומר. בגימטריא 49 פירושו 'לב (32) טוב (17).' ואכן חג השבועות ביהדות הוא המועד שעניינו "תיקון הלב".
בדרך זו מעגל השנה מתפתח אל האור וההתעלות של הקיץ, דרך תהליך ההתנקות ועבודת הטיהור שקשורים לספירת העומר ולהכנות באביב. המנהג של מועד ספירת העומר היה קשור ליציאה מתקופת החשכה של התודעה, יציאת מצרים, המובילה לחירות על ידי תהליך התמרה שמאפשר תיקון ביחסי אנוש. בתקופת חורבן בית שני תלמידי רבי עקיבא מתו במגיפה במועד ספירת העומר, בגלל שנאת חינם. הם לא העריכו אחד את השני ולא חלקו כבוד איש לרעהו.
תהליך הבירורים והסרת הקליפות עובר דרך מסע 'המדבר' של הנשמה. ודרך התנסות המלכות השלישית, המדינה שמהווה זרז לבירורים היסטוריים ביהדות ובעולם. ההיסטוריה מראה שבתהליך התפתחותי אנו רואים את התפרשותם של כל הפילוגים בכל תקופה, לצורך עבודת הבירורים בין הקצוות והמחנות השונים. אחרי הכול יש להגיע למעמד של אחדות. מה שמייצג את השלום המיוחל והאחדות זה טקס הנפת העומר, כשאלומת השיבולים או השעורים שמניף הכוהן כמנחת העונה, מייצגת את מצב התודעה כתכלית האדם, כאדם שלם.
עם קץ עידן החורף הקשה שמסמל מצב תודעה חשוך, בעת כניסת האביב, תם ונשלם לפי סיפורי האגדה של 'נארניה' פרק העבדות והשעבוד למכשפה הרעה. בסיפורי המקרא, יציאת מצריים מציגה את הרעיון הגדול של פוטנציאל החירות. אכילת מאכלי החלב בשבועות מסמלת מצב תודעה של טיהור והסרת חסימות, לאחר מסדרון האביב שמסמן התעוררות בתרבויות שונות. ביהדות מוביל המסדרון של עוצמת האביב דווקא לעיבוד וטיהור "הצל". כשהאדם שטרח לעבוד על עצמו, מתייצב במעמד הר סיני לקבל את כתב-האיחוד שבין האינדיבידואל לבין הקולקטיב, הוא בא אחרי תהליך שמאיר את ביתו ואת עצמו כעם וכקהילה המקבלת את האור והדעת. מהי הארה ומהי משמעות האור? ואיך יוצרים חיבור אל האור?
שביל החלב ויניקת חלב האם מסמלים מנגנון הדדי של מזון, אך גם משקה מזין. החלב הוא הזנה שמכילה את הכול והצבע הלבן מציין את החסד האלוהי. בעל ספר "אמרי נועם" מטעים ומפרש שהמנהג הזה מבוסס על כך שחלב הוא המזון היחיד שאפשר להתקיים עליו בלבד. אם אדם אוכל לחם הוא עדיין צמא, ואם הוא שותה מים הוא עדיין רעב. אך החלב מספק את שני הצרכים, הרעב והצמא גם יחד, כי התינוק מתקיים מחלב לבדו. כך היא התורה שכוללת את כל התזונה הרוחנית והתרבותית של האדם: מאכלי חלב הם סמל לתורה שנמשלה לחלב ודבש, 'דבש וחלב תחת לשונך'.
ספירת העומר היא תהליך ההיטהרות שהאדם פותח בו דווקא באביב המסמל את האון. זוהי מסורת שאומרת שמבחינה אנרגטית, נחוץ להרוויח את האור שקיבלנו עם יציאת מצרים, ולשלם תמורה ליקום עבור כניסת גל האנרגיה, 'האור הגדול' שמגיע לעולם ביציאת מצרים. היציאה לחירות מציינת פוטנציאל חדש בתחילת האביב, ולכן יש להתכונן, להתנקות מבחינה נפשית ולהתארגן מחדש. הנפש המורכבת מההפכים 'מודע' ו'לא מודע' שואפת כמו כל הדברים בטבע להגיע לשלום תוך כדי תנועה מקונפליקט להרמוניה, וחוזר חלילה. תנועה זו בנפש מתחוללת באנרגיה נפשית או כוח נפשי שזורמים ומקשרים בין הגורמים השונים במערכת הנפשית. לאחר תהליך סמלי שכזה, "והייתה נפשם כגן רווה" (ירמיהו ל"א 11).
לכן בספירת העומר מדובר על עיבוד תכנים נפשיים משך 7 'שבועות' לבירור משמעויות הלב ותוכני התרבות, הערכים המשותפים. מה משמעות התורה שעתידה להימסר באחרית הימים ולהיכתב על לוחות הלב? (ירמיהו ל"א 32): 'כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם נאום ה' נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלוהים והמה יהיו לי לעם'. במידות הלב מתבטאים רצון טוב, אהבה ושיתוף-פעולה. החמלה היא הדרך אל האהבה, כי לא קל להגיע לאהבה בדרך אחרת. הרחמים אלו הם מידת האמצע בין שני הניגודים של 'אהבה' ו'יראה' משני קצוות הסקאלה. הרחמים הם מידה אמצעית, שאינה בלתי-מוגבלת אלא היא עצם המידתיות, כמאפיין של מחשבת ישראל בדבר יישום 'הזרימה האינסופית' וקבלתה במידה הנכונה של הכלים.
מה המשמעות של עבודת הבירורים להתחדשות שמתרחשת היום? מהו התהליך או הסולם שבו אנו מתקרבים אל האל במעמד הר סיני? מדוע אנו מובלים במתן תורה למעמד של אמירת "נעשה ונשמע?" האם אמירה זו איננה "ראש קטן"? איך אפשר להתעלות מעל הקונפליקט ולהגיע לאחדות? מה כל זה אומר לכל אחד מאתנו?
אנחנו יודעים ששבועות הוא חג של חודש סיוון ומזל החודש הוא תאומים. התאומים הם מזל שסמלו שתי דמויות – זכר ונקבה. העיקרון של התאומים הוא היכולת ליצור תיאום בין "השניים", הדואליות בעולם, ולהפוך את הסכסוך שבין ההפכים לתיאום שבין התאומים.
מדוע קיבלנו את שני לוחות הברית כשני לוחות תאומים? בירור שאלת שתי הפנים והדואליות הוא החקירה שתוביל אותנו אל הבהרת האחדות. החמלה היא הדרך להגיע אל החירות של האחד, באמצעות הבנת משמעות האהבה. הדבר מתאפשר בדרך של לוחות העדות והחירות, הכתובים באצבע אלוהים. גם באימפריה יש הרבה אהבה, אהבה לעצמך, כשהשני הוא כלי להשגת יעדיך ומטרותיך. באימפריה יש עבדים. גם היום רואים עבדים ועבדות.
למה אומרים על התורה שהיא "תורת אמת"? כי היקום מתנהל על פי התכונות שבבסיס הקיום עצמו. מאחר שבחומר או בבריאה נמצאים שני הכוחות של הפלוס והמינוס, הדבר הוכח כתסריט המיועד לפיתוח יצירה ואבולוציה. האדם אימץ לעצמו באופן מודע ולא מודע את אופי האנרגיה הפועלת בטבע. הוא פיתח את המודעות בהתאם לכך, ובמודע או שלא במודע הוא חש את הרטט של האבולוציה ברגש ולא רק בשכל. ואז הוא בוחר לצעוד בהתפתחות – או בשביל של שאיבת האנרגיה מאחרים או כחבר בקהילה על בסיס אהבה לזולת ושיתוף-פעולה.
מה ההבדל בין שיטת האימפריה לשיטת הקונפדרציה? שתי השיטות קיימות בשטח ושתיהן לגיטימיות, האימפריה במקל חובלים ואילו הקונפדרציה במקל נועם. 'תורת אמת' פירושה תורה שמציגה את המציאות האמיתית על כוכב-הלכת, שבה יש שני כוחות פועלים. ביקום החומר מורכב מפלוס ומינוס, באלוהות ההמצאה הגאונית של שני הקטבים בחשמל היא הדרך לגרום להתפתחות תוך חיכוך ולמידה. באדם נמצאת היכולת לאמץ לעצמו בחירה חופשית, חופש בחירה באיזה שביל ללכת, שביל השירות לעצמי בלבד, או שביל השירות לזולת.
מזל חודש סיוון הוא תאומים שבו קיבלנו את שני לוחות הברית – פעמיים, לוחות החירות והעדות הראשונים נשברו כשהעם רקד סביב העגל. ואז נתקבלו לוחות הברית. יש אמירה שלוחות הברית נכפו על העם. ולכן העם במעמד היציאה ממצרים דרש עיכוב ושהות של 49 יום. מצד שני, יש סברה שבאמירה של העם, 'נעשה ונשמע', נגענו בדבר הכי רגיש באבולוציה. לא רוצים לחשוב, לא רוצים חירות ולא רוצים לקבוע את חיינו במו ידינו. כמו באימפריה: אתה לא צריך לחשוב אלא רק לציית ולמלא פקודה.
אכן, מזל החודש תאומים מציין את שני ההפכים, דמות גברית ודמות נשית. לפי ספר 'יצירה' המיוחס לאברהם אבינו ועוסק באסטרולוגיה קבלית, לכל מזל מיוחסת אות עברית. מזל תאומים קשור באות 'זין' שמציינת זכר-נקבה. המילה תאומים מופיעה בתנ"ך 4 פעמים ואכן בתנ"ך נזכרו 4 זוגות תאומים, יעקב ועשיו, זרח ופרץ וכו'. המסר של זוגות התאומים הוא מעמיק – יש ללמוד לחיות עם ההפכים בשלום, ולא לחיות לפי דגם של תאומים הנלחמים זה בזה באופן בלתי פוסק. מוטב להיות כזוג תאומים הזקוקים זה לזה כדי להשיג את השלום והשקט. זהו מהלך של התמצאות מחדש, השלמה ופישור הנלמד באמצעות קשר בין-אישי בעיקרו, המתפתח במיוחד בין אישה ובעלה. שורש המילה 'תאומים' – תיאום בין שניים. התיאום הוא יכולת הנלמדת מתוך ההתנסויות והטלטלה, שמובילות להבנה ופיוס, הסתגלות וצמיחה.
תאומים הוא גם מזל המידע והספר, התקשורת והמודעות הנמצאת בתנועה בלתי פוסקת ובחיפוש. החיכוך שבתוך התנועה בין הניגודים, הוא המקור לכוח הצמיחה הדינאמי באבולוציה של התודעה, ויש לראות בכך מנוע שדוחף להתפתחות והשתלמות, על ידי בחירה.
במזל תאומים הכוח האינטלקטואלי מתפתח בתור כלי למידה להבחין, לא להזדהות ולהיסחף, להבדיל ולבחור. רק אם יש הבחנה והבדלה בין הפכים ובין החלקים השונים, תופיע יותר מאוחר ההכרה בהיבט המשלים בין השניים, המוביל לאיחוד.
שתי האיכויות המנוגדות והמשלימות בתורת הקבלה הן הזוג הקוסמי אהבה ויראה, שני עמודים של הימין והשמאל בעץ-החיים הקבלי. עמודים אלה חייבים לאזן אחד את השני בתחום המחשבה של מזל תאומים. לפי 'עץ החיים', הימין הוא עמוד של חסד ואהבה – ואילו השמאל הוא היראה, אך הבסיס לאהבה הוא יראה. כמו שהבסיס לזרימה של החסד המקיים את העולם, הוא התנאי של 'קבלת' החוקים, המסגרת והמגבלות המוסריות, שמאופיו של עמוד שמאל בעץ החיים. העמוד השלישי האמצעי בעץ החיים, מעמיד את הכוח הנפשי הדרוש שמקיים את השלום בין שני עמודי הימין והשמאל. ספירת 'תפארת' מקבילה ללב שהוא סמל המימוש העצמי וההגשמה, כשעל העמוד האמצעי בעץ החיים – 'תפארת' המייצגת את הלב, את השמש.