new-age

האדם העורך

פרק לחודש ניסן

1.      מטרת התרבות – התפתחות זרע ושורש נותני פרי

2.      הדרך – לימוד או חינוך לאהבה וחמלה תוך דיאלוג

3.      האמצעי – משמעת וניהול המשאבים בחוכמה

4.      הדינאמיקה – אמנות היצירה בתנועה מקונפליקט להרמוניה

5.      תהליך חיבור האני אל העצמי, ויחסי העצמי הגבוה עם העצמי האנושי המגולם

6.      זיהוי תבניות ודפוסים – להערכה ועריכה

7.      צורה והתגלמות תוך אחריות מתוך חירות

היה היו שני שדות, שדהו של העשיר ושדהו של העני. כאשר בלילה אחד, כל אחד מהשניים מעביר אלומת תבואה משדהו אל חלקתו של השני: העני עושה להיטיב עם שכנו בגלל שהעשיר נשוי, והעשיר מבקש להתחשב בכך ששכנו מצומצם במשאביו. במקום המפגש בין שדותיהם של השניים, נבנה בית המקדש של שלמה המלך.

סיפור זה לקוח מעולם האגדה במקורות היהדות, אך סיפור האגדה הזה סמוך גם אצל שולחנו של פרנסואה ברוס, היסטוריון, מורה ומשורר צרפתי. אכן ביחסי שלמה עם אלהים היה מדובר על כך שבביתו של שלמה אלף נשים ונסיכות ייצגו את האיכויות הגבוהות ביותר מקרב הממלכות השונות בעת ההיא.

באופייה של החניכה העברית הקדומה, שלמה מייצג את מפגש התרבויות והדיאלוג בין תרבויות המתקיים בין מסורות שונות.

הדיון בשלמה המלך מעלה את השאלות הבאות: אכן מסופר כי אלהים לא אהב תפארת ופאר בסגנון שהנהיג שלמה המלך. זאת לעומת הפשטות הנהוגה במלכותו של דויד, בעלת האופי הצנוע ואורח ההנהגה המקובל על האל.

לאור המטרה של לימודי דיאלוג ושיתופי-פעולה, אנחנו יכולים להבחין כי ריפוי האדם והפלנטה מתבססים על אהבה שהינה למעשה תקשורת. הריפוי על ידי הזנה נעשה תוך כדי תקשורת של חמלה ואמפטיה. הצורך בריפוי ותיקון באגדה על העשיר והעני, מתמקד בנושא המזון (אלומות התבואה) ואיך לאפשר לזולת לקבל לחם. ההקשר דן במוטיבציה של בעלי השדות. זאת לגבי מצבם המשפחתי והכלכלי של  העני והעשיר באגדה שהוצגה במבוא למפגש האקדמיה.

לחם של משמעות

בתוכנית לימודי התפתחות התודעה של משנת גורדייף, התגבשה ההסתכלות על  תפיסת היקום כמנגנון הזנה הדדית: הטבע מופיע במחזוריות הגאונית של שרשרת המזון ככוח החיים המאכיל את כול חי. הברכה והתפילה בדתות שונות מדגישות את האלוהי כמספק מזון פרי האדמה לנפש, ומזון של משמעות – לימודי תורה וחוכמה לרוח ולנשמה.

 זה מעודד לראות בחוקיות של שרשרת המזון הפלנטארית את התהליך האורגני של הרעיון האלוהי לברוא ולכונן את הריטואל של הנתינה והקבלה במשמעות מתן הלחם ומתן הדעת או "לחם של משמעות".  האדם מתבקש לברך ולהעריך ולהודות עבור קבלה יומיומית של לחם המשמעות (מתיו 6-11, נוסח תפילה, על לחם של משמעות Give us today our daily bread" –").

מזון של רשמים עניינו מלאכת העריכה של הלוח עליו חרותים הרשמים שלנו, ועיבודי המשמעות ותכני המחשבה, הרגש והתחושה שזורמים דרכנו. הפנמת אנרגיה מזינה לנפש ולגוף מתבצעת בארבע רמות: מזון פיזי עבור הגוף הפיזי, תוכן רגשי ומנטאלי של רשמים עבור לימוד, התנסות וחוויות, ואוויר עבור הנשימה המחייה את הרוח שבאפנו. זהו ה'פרפטום מובילה' שאנשי הרוח ביקשו לכונן, מערכת החיים המאכלסת את הפלנטה: החיים כתנועה אינסופית…

היופי והלחם

לפני כמה בקרים התעוררתי בעקבות חלום: על הצורך לגדל חיטה, כלומר את הלחם.  דמטר הייתה אלת החיטה במיתולוגיה היוונית. בתפיסת האלוהות הנשית, נובע הקשר שלנו עם האם הגדולה, בשני ההיבטים: כנותנת המזון ובתור אלת החוכמה.

למשל כאשר מופיעה הנשיות בתור החוכמה, היא מסייעת לקבל את המזון של הרשמים והרעיונות. המציאות מתהווה דרך עיני המתבונן, הראייה החיובית וההודיה. כי היא מתארת את האהבה כקשורה לעיקרון הריפוי על ידי הזנה וכקשורה לעיקרון היופי.

ואילו בפורים בו השתייה כדת מאפשרת להכיל את המן ואת מרדכי כקיימים גם יחד, משחקות מולנו במסכות שונות, בחזון ובחלום, האמנות והדמויות, דמיון ודימוי במזל דגים; כאשר השמש בדגים והירח בבתולה, לפנינו חגיגיות הפורים.

ואז את מזל הדגים משלימה התמונה של ארכיטיפ הבתולה המייצגת את העשייה היומיומית האינסופית. ההיבט של הבתולה משלים את עיקרון האימא הגדולה והמכילה כול תוך רכות, הזנה וקבלה, במזל דגים; כאשר היא מתוארת גם בתור אישה צעירה -בתולה המחזיקה בגבעולי חיטה ומגישה את עומר השיבולים של העונה.

בהקשר זה של המזון עולה גם נושא העמל במקרא:  מצב האדם בעקבות סיפור עץ הדעת – קניית הדעת דרך הירידה מגן העדן והפיכת הדעת למציאות מגולמת דרך היצירה והמעשה.

והיזע הנלווה נועד כתשלום ושירות בתמורה עבור הדעת, בהקשר הזה מופיע דבר האמירה "בזיעת אפיך תאכל לחם"; בעמל הרב לאורך הדרך, כרוכה הפעילות הקיומית בגוף הפיזי ובמלאכות הקשורות בתחזוקת המישורים השונים. עבודת האור שזורה בתחזוקת היקום. עיקרון ההקרבה בתשתית הדתות מתגלם בקומפלקס דגים-בתולה.

עם החיבור לאביב ב-21 במרץ או בראש חודש ניסן, ארכיטיפ החורף של מזל דגים משלים את תקופת ההתנסות בחורף הנשמה או אולי מה שמכונה 'הלילה האפל של הנשמה'.

על אותו משקל, עידן דגים שכוכבו נפטון נמצא כעת בדגים, משלים כעת כשלב סיום את המעגל ההיסטורי – של תקופת עידן דגים בת אלפיים השנה או 'חורף הנשמה'. מי שמשלים את ציר מזל דגים החורפי על הציר דגים-בתולה ההופכי, הוא מזל בתולה שעניינו היבול או הבשלת התבואה.