האדם המשחק

ט"ז אדר שושן פורים

לפי הפילוסופיה האזוטרית בתשתית המשימה הנוכחית של הגלקסיה "שביל החלב" יש עיקרון מנחה ודינאמיקה של Unity Within Diversity  – "אחדות בתוך הריבוי", המגיעה עתה לשער חדש של הבנות: בין תהליכי 'התפרטות' לבין 'התגבשות' (לפי הקבלה אלו הם עלמא דפירודא ועלמא דאיחודא -:); ומתוך שני הווקטורים הללו, החיים נעים כעת בזמן-מרחב של 'מעבר' – אנו עוברים מאותה דינאמיקה של אקט הבריאה, קרן הבריאה היורדת מעולם האחדות של גן העדן לעולם הנפרדות, אל המעמד שבו הפלנטה מתקדשת.

טבע היצירה המופלאה של 'עולם האחדות ועולם הפירוד' מהווה מקור השראה בכיוון של חקירת מערכות-יחסים וקשרים ואינטראקציות בין החלקים השונים של טבע האדם: כאשר היום הטכנולוגיה מאפשרת מגע אינטראקטיבי בין עולמות וירטואליים לבין הביולוגיה, מדעי החיים ועולם המכאניקה והחשמל.

המדעכבר גילה חוקיות משותפת כממשק אמפירי בין התודעה לבין טבע החומר והמוח על בסיס הפעלה משותף בגיאומטריה פרקטלית. מדובר על ההנחה שהתודעה פועלת במרחב או ממד אחר מהממד הפיזי, אך החוקים פועלים בשני המקרים על בסיס גיאומטריה של המספר שש, המשושה, כגון בהרמוניה של פתותי שלג השונים זה מזה, כמיוחס אזוטרית לחוקיות בשבעה מישורים.

בתיאוסופיה מכנים זאת "המוח הגלובאלי והשונות החברתית" – המארג החברתי שמתחת למרקם הגוונים והניגודים.

רואים כי בגלגול אחד או בתקופת חיים אחת, האדם יכול לחוות הן את הליכי ההתגבשות של חלקי הווייתו השונים לשלם מתפקד אחד המשולב בסביבתו; והן תהליכים בפירוק והשתחררות ממבנים ודפוסי רגש ותחושה ישנים שאינם מסייעים לוJ. מה שמופיע בחשיבה אזוטרית בתור ההשלה של עטיפות אנרגטיות המשתלבות באטמוספרה ותורמות לרווחת הכלל.

הסובסטאנסים הנפשיים המשתחררים לטבע נספגים בצמחים ומזינים אותם, והצמחים מטהרים את הטבע מפליטת דו תחמוצת הפחמן במחזור הנשימה, אינטראקטיבית לקבלת כוח החיים במחזוריות סדרי מערכת החיים בהזנה הדדית. בכימיה ידועה היכולת לתת ולקבל אלקטרונים באינטראקציות כימיות בין חומרים ויסודות שונים; למשל בריאקציה עם ברזל המעניק אלקטרונים לחומר האחר, בנקל.

המדע כיום מפנה את מבטו מהאובייקט של חקירת הטבע – אל טבע החוקר.

 ארגון מדענים בשם "המטרה האמת", חוקר את התודעה לכיוון היווצרות מוח גלובאלי במערכת החיים עלי אדמות. ומדגיש את 'האחדות מתוך ייחודיות וגיוון' – כאשר הדינאמיקה של היווצרות המוח הגלובאלי מתקשרת תוך חיבורי שדות-המידע הייחודיים של כל זן מהמינים השונים בטבע.

עתה יורדות לעולם הבנות חדשות לגבי המתרחש בעומק האירועים: כיום הגענו לתקופה שבה הבנות חדשות של מיתוס, סימבוליקה, מטאפורה ודימויים מאפשרים לשאוב ממעמקי הנפש והנשמה כוחות-על, ולנתב את העיקרון של אחדות מתוך ייחודיות.

האסטרולוגיה בזמננו משנה פניה

האסטרולוגיה במהותה עוסקת בחיבורים ועתה היא מתבוננת במערכות כוכבים וקונסטלציות ביקום בתור ארכיטיפים של השכל האוניברסאלי, כאשר אלו הם כוחות בנפש: מול תכונת התחרותיות – מתייצבים שיתופי-הפעולה.

 על הציר של הקונסטלציה מזל טלה והארכיטיפ מאדים המשלים אותו, עולה מולו כוכב הלכת וונוס. אנו רואים את ארכיטיפ הפלנטה מאדים (תחרותיות, לחימה, אומץ לב ונחישות); ומולו עולה הקונסטלציה של מזל מאזניים והשליטה שלו הפלנטה וונוס (שיתופי-פעולה וסובלנות, קבלה ודיפלומטיה בנתיבות כוח-החיים).

אנרגיית מאדים מקושרת לארכיטיפ הרצון, הכרוך בכל שיש לשלוט בדחפים החייתיים. שבתאי (מזל גדי) הוא הפלנטה המייצגת משמעת ושליטה מנטלית, התמדה וסבלנות.

השיטה של מאדים-שבתאי להבנת מנגנון אנרגיית הזרימה של החיות היא הכרה בערך הבלימה בניתוב זרימת דחף-הפעולה והחיות, ובהשראת המניע למצוינות, הפנייתם אל ייעוד נבחר תבוני.

האדם המשחק

הדינאמיקה והאוריינטציה של האדם היא התפתחותית. אמנם 'האדם המשחק' הוא ארכיטיפ של הילד הפנימי, המיוצג אסטרולוגית על ידי ארכיטיפ הירח, והזקן החכם לעת בואו בימים בזקנתו (ארכיטיפ השבתאי); ובין לבין הוא נע משלב ילדות והתבגרות לבשלותו. אך בכך מובנית תבנית מוקדמת – הוא חייב ללמוד לשחק עם אחיו או בני גילו בתנאי השטח; בפאזה של ילדות הנשמה נלמד על רגישויות שונות ופגיעות רבה  לגבי מצב פצעי הילדות. בגין ההשפעות ומערכות יחסים אלו, תחת התניות המשפחה והמורשת הביולוגית-נפשית-שבטית, הילד שנולד עם המהות הבראשיתית, יוצא למסע האישיות הארצית שיש לפתח ולגבש. במערכת יחסים בין ה'ילד' לבין המבוגר שבו, בהתפתח דרכו, אדם בונה את העצמי בהתבסס על המהות, כשהוא נולד עם חיות וחיוניות לעבודת החיים הניצבת בפניו. המשימה שלו להיות מי שהוא, מי שהיה מאז ומעולם, מחייבת ליצור קריסטל מגובש, את העצמי המתפתח.

גם האלוהות, עתיק-יומין נתפס ביהדות כמתפתח וגדל עם התהליך האבולוציוני, והוא מוצג לשם הבהרה בתור ילד וזקן בו בזמן. לשם כך האדם אף הוא, בהיותו בריאה ופיתוח מהאב 'אדם קדמון' – יעבור תהליכים ושלבים והדרך לאינדיבידואציה של התגלמות הרוח בגופים הנפרדים, לשם הפנמת  עצמאות, ריבונות ושליטה עצמית. הדעת נועדה לגיבוש הכוחות השונים במרחב ובזמן, כאורגניזם שלם הפועל בתיאום לתכלית השלם. בשלב מתקדם נחוצים תהליכים מנוגדים, הן לגבש את היכולות והמרכז – והן להשיל את הישן ולחוות את המרחב והריק.

כל התניות הילדות של האדם והאלוהים מתייצבות בחזית האמנותמדע הנפש להשלת העולם הישן, תוך הענקת אהבה. אחריות ואהבהחמלה מפנים מקום פנוי לכניסת נוכחות ההוויה בעולם האבולוציוני של ההתהוות, לכניסת נוכחות 'עולם האיחוד' – ב'עולם הפירוד'.

הגיוון המתאפשר בעולם 'הריבוי' ומאופיין בכך שכל חבר בחברה האנושית בא עם קרקע-הגידול הפנימית והחיצונית משלו, המגדלת פירות וסביבה עם תכונות ייחודיות לכל קרקע-גידול; בעבר הקדום התפתחו ללא מעורבות חיצונית קבוצות אנוש שהתקיימו בטריטוריות מבודדות. היה על כל קבוצה לבנות כלים לליבת המהות באותה סביבה ובאינטראקציה עם סביבתה; ללא השפעות סביבתיות מאזורים מרוחקים.

היום המוח הגלובאלי מאפשר הבנות הדדיות. ויש אומרים כי הבריאה תוכננה לפיתוח וקיימות מודלים שונים של אדם, השרוי בדו-קיום בבית-הגידול הייחודי לו, שאפשר הסתגלות ייחודית לתנאי השטח. וקבוצות מתקשרות עם קבוצות בשיח.

פשר המונח 'הקרבה' במובן ידוע הוא נצולת הקצאת משאבי היצר ליצירת מודל אדם פנימי חדש; על ידי שמירת מתח יצירתי מאוזן ומובנה וקצוב בידי האדם, המיושב בדעתו לתכלית שימור הסביבה האלוהית ותחזוקתה באמצעים של  יוזמה ותושייה ליצירת כלים שנועדו לאפשר שילוב, שיתוף-פעולה ותיאום.

הילדים החדשים המגיעים לעולם

עולם חדש מופיע – רואים את המראה של התינוקות המופלאים הנולדים לעולם החדש, והאדם הילד בו הכול קשור בקשרי-גומלין וטלפתיה, יכולות והמצאות, יצירות  רעננות. אין משהו שלא מתחדש כעת. עולם ישן הולך ומסתיים. יתכן כי אנשים יחושו שאיבדו את התקווה, מתוך כוונה שכולנו צריכים לקפוץ ל'אינפרנו' כאוטי. אך "האורחים" הללו,  הילדים הבאים מהיקום, מסמנים כי אנו מצליחים בעצם להפיק את המיטב מהקציר והאסיף – למרות התפיסה של אלה הקמים בבוקר החדש ואולי שמחים על הכאוס הסובב.

ומה קורה עם הדור החדש של ילדי הקריסטל שלא שייכים לעולם הזה? מחפשים את עצמם ומבקשים להבין מה הדבר הזה, מהו האור העולה בחשכת השחר שנקלעו אליו? כאשר הם בנויים אחרת – מתפלאים איך אפשר להמשיך באובדן הדרך. הם באים לכאן ומבינים שהם שייכים לממד אחר, לא בדומה לסביהם והוריהם. מה שילמדו בבית ובבית-הספר זה לא בדיוק הם – הם באורם רואים את שני העולמות ושזה עניין של בחירה, צריך להטיל אור על הבחירה והאופציה החדשה.

אז מה אנו מבינים מכך? הדור המופיע כולו תקווה שואב השראה ממקום אחר, ואין לו שום קשר לעולם הישן שמבקש לסיים את הסיפור. איך ההורים שנתנו חיים לדור הישן יוכלו לאפשר ולתת יד ליצירה החדשה?

נתאר ונצייר בדעתנו כיצד הילדים הללו בונים עולם אחר בכל תחום, יחסי אנוש וכלכלה, תפיסת העולם שלהם חדשה, ויש פה עניין של להט חדש שאפשר להכיר בו, זה ביד שלהם. הם מקבלים אנרגיה מהחוצנים. אנו בממד חדש כעת שבו הכול מתנהל אחרת. יש להפסיק להתעסק עם הישן. הם עומדים לשנות את פני כל הדברים שדבקו בנו מזה זמנים ארוכים.

חשוב להתמקד בחדש ולא לעסוק במה שאנו מסכימים שגווע ולא יחזיק מעמד. האנרגיה של דור חדש זה הינה בעלת עוצמה כה גדולה, שאין מה שהיא לא נוגעת בו. עוד לא איבדנו את יכולותינו וכוחותינו: ההיפך, אנו מתחזקים יותר ויותר.