הוצאת העידן החדש

כיצד החל העידן החדש?

מאת ציפורה ויהודה אלפרין

בניגוד לספרות ולרומנים של המאה ה-19 ששיקפו אווירה של הדחקה והכחשה עצמית, חיוורון של טרום-אינדיבידואליות, דמויות השרויות בחסר ללא הגשמה עצמית; הנה בימינו אלה, אלפים רבים של תלמידי רוח עוברים תהליכים של אינדיבידואליות מואצת ושואפים בהעזה להגשמה עצמית. גלים סוערים של שינויים חברתיים הסתמנו בשנות השישים, השבעים, השמונים והתשעים, והביאו אנשים רבים אל ההכרה ש"אנו חווים שינוי פאזה" באבולוציה על כדור הארץ. תהליכי האינדיבידואליות יוכרו ביום מן הימים, בשנות האלפיים, כשלב מקדים להתפתחות חברתית של הפיכתנו לקבוצה אוניברסאלית בעלת אינטליגנציה קולקטיבית. תהליכים אלו אכן מלווים בהתגלות נקודות-משבר באזורים שונים על כדור-הארץ, תוך גישושי הגיבוש של תודעה חדשה. מנקודת-מבט סוציולוגית, עולמנו מאותגר על ידי מצב קריטי ומשבר עולמי, ההודפים אותו ליצירת התארגנות מחדש עבור מערכות וארגונים שונים. 
אך מנקודת מבט תרבותית והיסטורית בת-זמננו, אפשר לראות את ראשית תנועת העידן החדש באותה תנועה של חילופי משאבים ורעיונות, תנועת אנשים, סחורות וקשרי תרבות בין העולם המערבי לבין המזרח בתקופת הרנסאנס. העידן החדש היא תנועת התודעה האנושית שהתפתחה על ברכי הפולמוס, חילופי הרעיונות והדיאלוג במפגש בין שני זרמים מנוגדים ומשלימים במחשבת העולם: קשרי הסחר והכלכלה בין עמים ותרבויות במערב ובמזרח במאה ה-15, הובילו למפגש בין מחשבת המזרח ומחשבת המערב. 
התיאוסופיה
 שהביאה את חכמת המזרח אל המערב במאה ה-19, הולידה את בית הספר של אליס ביילי שצמח על ברכי התיאוסופיה. לפי אליס ביילי, 'התכנית האלוהית' הביאה לצמיחתו של העידן החדש בכ-500 השנים האחרונות מאז הרנסאנס, על בסיס ההיגד "אדם, דע את עצמך" שנחרט על שער האקדמיה היוונית בדלפי. מדובר על התפתחות  מנטאלית, רגשית ורוחנית של האינדיבידואל, המלווה בהתפתחות תנועה חברתית ומהפכה מדעית ומוסרית.
אולי בעקבות האינטראקציה של מחשבת המדע במערב עם חכמת המזרח, חלק מן המדענים חוקרי עולם התופעות - מפנים כיום מקום לחקר התודעה עצמה: חקר המתבונן, המדען המשפיע על התופעה בעצם בחירתו מהי התופעה שאותה יחקור. לפי תורת הקוואנטים למשל, האלקטרון יכול להופיע הן כגל והן כחלקיק. אם בוחרים לחקור את האלקטרון כגל, הוא יופיע כגל, ואם בוחרים לחקור את האלקטרון כחלקיק, הוא יופיע כחלקיק. התודעה והעולם הם שני הקטבים במחקר המדעי העתידי, שכבר פונה למחקרים הנוגעים ליחסים שבין חקר המוח הפיזי, ההתנהגות והתודעה.

שורשי המהפכה החברתית, המדעית והמוסרית:

  1. החשיבה המדעית במערב רואה את המציאות החומרית, החומר, החלל והזמן בתור המציאות הבסיסית. ואילו החכמה של המזרח רואה את התודעה בתור טבעו המהותי של היקום, התודעה כמציאות הבסיסית היולדת את החומר, החלל והזמן.
  2. גם התרבות המערבית צמחה במפגש שחל בין שתי קוסמולוגיות, שני צפנים תרבותיים: התרבות המערבית התבססה עלההתגלות האלוהית התנ"כית ועל המיתולוגיה והפילוסופיה היוונית, ואיחדה בתוכה יסודות משתי הקוסמולוגיות של ראשית ספירת הנצרות, הקוסמולוגיה התנ"כית שבפרקים א-ב בספר בראשית, ותפיסת העולם ההלניסטי (קוסמולוגיה ושפה, רבקה שכטר, אונ' משודרת). 
  3. החברה המערבית הגיעה במאה ה-15 אל שבירת המונופול של הכנסייה הנוצרית בימי הביניים, בעקבות המצאת הדפוס שלגוטנברג במאה ה- 15 שאפשרה לכל אדם לקרוא את כתבי הקודש בעצמו, כי הם נעשו זמינים לכל.  
  4. המהפכה של קופרניקוס: היא חלה לפני 500 שנה, כשקופרניקוס שינה את נקודת-המבט שלו. במקום להסתכל על כדור הארץ מנקודת המבט על פלנטה ארץ  כמרכז היקום, הוא עבר לנקודת המבט של השמש כמרכז. שינוי הפרספקטיבה שינה את תפיסת היקום בצורה מכרעת. במקום הסברה שהעולם סובב סביב כה"א, ראו המדענים שכוכב ארץ נע על צירו, ולא העולם סובב סביבו. מתפיסה גיאוצנטרית עברה הפרספקטיבה לתפיסה הליוצנטרית.
  5. אחרי שבירת מונופול הכנסייה ולפני כ-350 שנה החלה המהפכה המדעית במחשבת האדם. בעקבות זאת התרחשו מהפכות רבות:
    א. המהפכה הצרפתית העניקה לעולם את ערכי האחווה, השוויון והחירות. 
    ב.התיישבות הלבנים בארה"ב הביאה לניסוח החוקה האמריקאית שבמרכזה חירות האדם וזכויותיו, במרכז סדר היום הציבורי. 
    ג. המהפכה התעשייתית הביאה למהפכה חברתית וכלכלית. קמו ועדי עובדים ואיגודי פועלים. בתחילת המאה ה- 20 החלה המאפיה להשתלט על איגודי הפועלים, והתפתחו תורות חברתיות כמו הסוציאליזם והקומוניזם.  
  6. הפילוסוף עימנואל קאנט קבע בתחילת עידן ההשכלה במאה ה-18 כי מקור הסמכות המוסרית שהייתה נתונה בעבר בידי הכנסייה, כמתווך בין האדם לאל, נתונה למעשה בידי האדם עצמו. לשיטתו, האדם הוא בעל צו מוסרי הנמצא בליבו פנימה. ה"אימפרטיב הקטגורי" של תורת המוסר לפי קאנט, אומר שהסמכות לקבוע את כללי המוסר לפיהם יחיה, היא בידי האדם. בכפוף לתנאי, שאם כולם ינהגו לפי אותם הכללים עצמם, יהיה הדבר קביל וראוי בעיניו. הדיון של הפילוסופים אכן עוסק באופן מרכזי בדיאלוג בין האידיאליסטים שראו את עולם האידיאות הרוחניות שתיאר אפלטון בתור המציאות הראשונית, לבין הפילוסופים הקיומיים, (אקזיסטנציליסטים), שגרסו כי העובדות קודמות לכל, הקיום קודם למהות.
  7. מהפכת התקשורת והשלכותיה, שהן השלכות הכוח לעצב את דעת הציבור ולהשפיע על סדר-היום של החברה האנושית, האינטרנט והשפעותיו על התהוות החברה העולמית.

הבה ונסקור, אם כן, את התנועות השונות והיחידים אשר מהווים נקודות ציון בהתפתחות העידן החדש במאה השנים האחרונות. 

סיפור האנושות

לקראת המאה ה-20 חלה התעוררות ורוח חדשה החלה לנשב. בשנות ה-80 של המאה ה-19 החל עם ישראל חוזר לארצו, על פי תחזיות נביאי התנ"ך. פרויד ויונג הביאו לעולם את הדיסיפלינה של מחקר הנפש, הפסיכולוגיה. באותה תקופה התיאוסופיה נשאה את הרעיון של יצירת גרעין לאחווה אנושית אוניברסלית ולקידום הלימוד ההשוואתי של הדתות, הפילוסופיות והמדעים. מאז הקמת האג' התיאוסופית על-ידי הלנה בלווצקי  בשנת  1875 חלפו 50 שנה, ובשנת 1925 נכנס גל אנרגיה חדש: באירופה שטופת המלחמה הופיעו בשנות ה-20 מורים רוחניים, וביניהם ניקולאס רריך הצייר הרוסי שהביא לרוסיה מהמזרח הרחוק את האגנייוגה. אגני יוגה הציגה את לוחם האור בקרב מול כוחות החשכה והבערות, בעזרת כלים כמו אמנות ויצירה. מר גורדייף, המורה הארמני, הביא ממסעותיו במזרח אל העולם המערבי את תורת ההתפתחות ההרמונית של האדם, על כל מישורי תודעתו השונים. בין מלחמות העולם, מר גורדייף תיאר את האדם כנתון בכלא ושבוי בתרדמה כבדה, בתודעה של שינה. ההתפתחות ההרמונית החדשה נועדה לאפשר לאדם לפתח את עצמו באיזון על כל רמותיו, הפיזית, הרגשית והמחשבתית, להימלט מכלא הרגשות השליליים, ולהיות אדם מאוזן, על ידי עבודה פנימית. על מנת לפתוח צוהר להתעוררות יש להשתחרר מאשליית הרגשות הנמוכים. ההתפתחות השכלית התקדמה במערב על ידי דיסיפלינות המדע, אך, יכולת המחשבה איננה מלווה אוטומטית בהתפתחות רגשית בהתאם. להיפך, הסכנה בדרך התפתחות היא שהאדם יהפוך את המחשבה המשתכללת לכלי שרת בידי הרגש הכוחני והאינטרסנטי.
בשנות העשרים של המאה ה-20, בתוך העולם האנגלוסקסי החלה האנגליה אליס ביילי את תנועת העידן החדש, שבמרכזה האדם המחפש את הקשר עם הנשמה, על ידי מדיטציה, ההתפתחות בקבוצות והשירות לקהילה. ביילי החלה את דרכה על ברכי התיאוסופיה והסבירה שבעידן החדש ההתפתחות נעשית בקבוצות. באירופה, גם רודולף שטיינר עזב את התיאוסופיה והקים אתהאנתרופוסופיה, חכמת האדם, כדרך להקמת חברה חדשה ותרבות חדשה על ידי פיתוח כוחות הרוח וחשיבה עצמאית ואינדיבידואלית, על בסיס מודעות המשיח ככוח מרכזי בתודעה, המנטרל את הכוחות האפלים שבתוכנו: א. החומרנות ו-ב. הנסיגה לרוחניות רגשית מעורפלת וקדומה, שמלווה במצב מודעות כעין החלום.
בעולם החלה התעוררות של קבוצות קטנות ללימוד, למדיטציה ולהתפתחות התודעה. קבוצות אלה החלו להוות תנועה עולמית רחבה, כעבור שתי מלחמות עולם, שסימנו את המאבק הקוסמי בין כוחות האור והחושך, והתגברות האור. במחצית המאה העשרים, קם ארגון האומות המאוחדות ששם לו למטרה להשכין שלום ולהוות כוח לשמירת השלום, מטעם האנושות, בסוף עידן ישן של המלחמות.  
התכנית האלוהית לפי המאסטרים של האחווה הלבנה
בשנת 1875 התכנסה גם מועצת המאסטרים, המתכנסים, כפי שמספרים, התכנסות במימד אחר, או בצורת הוויה ותודעה אחרת, המתוועדת מדי 50 שנה לסקירת הישגי האנושות ב- 50 השנים שחלפו. ואכן, מאחר שכל התפתחות כלכלית וחברתית חיצונית, חייבת להיות מלווה על ידי התפתחות פנימית בהתאם, מדאם בלוואצקי יסדה את האגודה התיאוסופית העולמית, המבוססת על חילופי מידע ואנרגיה בין המהטמות של המזרח לבין התרבות המערבית.
מי הם המאסטרים של החכמה? על פי התכנית הקוסמית המנווטת את תוכנית עולמנו, המאסטרים של החכמה אחראים על התפתחות התודעה האנושית, של יחידים וכקבוצה. כשם שיש 'מאייסטרים', שהם הוירטואוזים בתחומי התמחות שונים, המאסטרים של החכמה נחשבים על פי התיאוסופיה בתור המומחים הגדולים ביותר לכול החי, הצומח וחיי האדם על כדור הארץ. המאסטריםשל החכמה התפתחו על פלנטה ארץ ומסיבה זו הם מכירים את כל מכמני הטבע ואת פוטנציאל ההתפתחות האנושית. משום כך נטלו על עצמם להיות מדריכים, כל אחד על פי התמחותו המיוחדת. הם מחזיקים את האצבע על הדופק, כדי שכל החי על פני הפלנטה יתפקד נכונה, בהתאם לחוקים הקוסמיים של תוכנית התפתחות היקום. הם עברו למימד יותר גבוה ולקחו על כתפיהם להנחות את התפתחות האדם והאדמה, תוך הכנסת גלים או קוואנטים של אנרגיה לעולם בנקודות מפתח.
המאסטרים בהתוועדויותיהם בוחנים אי אלו התפתחויות התחוללו כתוצאה מכניסת קוואנטים של גלי אנרגיה לעולם במועדים מסוימים. האבולוציה איננה קטעי אירועים מקריים, אלא רצף תבוני של תהליכי צמיחה על פי התוכנית של תודעת היקום.המאסטרים סוקרים את התהליכים העוברים על האנושות, ללא התערבות פולשנית בנעשה על פני כדור הארץ, מאחר והם פועלים בהתאם לחוק הרוחני של הרצון החופשי. בתי הספר הרוחניים מסכימים בדרך כלל על קוסמולוגיה הכוללת את שלושת ההיבטים האלוהיים הבסיסים לפי התיאוסופיה: הרצון, האהבה והאור. הדבר משול לכובע בן שלושה קצוות.  אפשר לכנות זאת "ג' ראשונות" על פי הקבלה: כתר, חכמה ובינה. או רצון, מודעות ואינדיבידואליות (גורדייף).
ברבע האחרון של המאה ה- 19, הוכנס גל אנרגיה גדול שהסתמן כאשר במערב גילו את החשמל, הטלפון, האלחוט והתחבורה ברכבות. מאז לוותה ההתפתחות החברתית בגלי התעוררות המאפיינים מעבר מהעידן הקודם לעידן חדש. גלי תסיסה חדשה נכנסו לעולם בנקודות מסוימות בזמן: בשנות השישים הייתה זו הפילוסופיה של וילהלם רייך שהיוותה תשתית רעיונית למהפכה של ילדי הפרחים וסיסמתם "עשו אהבה ולא מלחמה" שפרחה על רקע תפיסתו של רייך לגבי שחרור מיני במסגרת תפיסת שחרור האדם. בחמישים השנים האחרונות שחלפו מאז סיום מלחמת העולם, אנו חווים התפתחות חברתית וסכנות חדשות ברמה האישית, הקהילתית והגלובאלית. התגבשות הבנות קריטיות בשנות השבעים, השמונים והתשעים הובילה אותנו למאה ה-21 אל סף הבנה חדש, שאנרגיית האהבה, הקבוצה וכוחה של דעת הציבור היא היחידה שבעזרתה ניתן להתייצב מול הסיכונים הגדולים והסיכויים הגדולים. מים רבים זרמו בנהר מאז שרו החיפושיות "כל מה שאתה צריך זו אהבה". אך זו עדיין אותה האמת האחת. ברם המושג המרחיב את עיקרון האהבה הוא "אהבה חכמה", אהבה אינטליגנטית – לדעת לאהוב בחכמה! 
לפני כשלושים שנה כשנולדו גם הפסיכולוגיה ההומניסטית והפסיכולוגיה הטרנס פרסונלית, והן תמכו בפוטנציאל האנושי ובהתפתחות היחיד. כותבת ברברה מארקס האבארד, שהיתה מועמדת לסגנות נשיא ארה"ב, כי תנועת הפוטנציאל האנושי החלה עם הפסיכולוג אברהם מסלאו שהציע לחקור אנשים בריאים שהגיעו להגשמה עצמית, במקום לחקור אנשים חולים. הוא העמיד פירמידה של צרכים אנושיים כמו הישרדות  ובטחון, צמיחה והערכה עצמית, ולאחר שצרכים ביולוגיים, רגשיים וחברתיים באים יחסית על סיפוקם, מתפנה מקום ואנרגיה לשאיפה למימוש צרכים רוחניים. ויקטור פרנקל ואסגיולי היו מראשוני התנועה שעברה טרנספורמציה, מהמיקוד במימוש התודעה ברמה האישית, לגלגולה החדש בשנות התשעים כתנועה למימוש הפוטנציאל החברתי.
אנרגיית החיות של העידן החדש העלתה ביוצרים רבים גישות שונות אל סיפור האנושות. רבים העלו הצעות משלהם המסבירות את ההיסטוריה של העולם והשינויים שחלו בו. למשל, בשנת 1987 החל גל מדיטציות פלנטאריות כאשר חוקרי לוח השנה שלהמאיה, חגגו סיום עידן גדול, והכריזו שמחזוריו הגיעו לנקודת אפס אותה חגגו בהתלכדות הרמונית בתאריך -17 לאוגוסט; שסימן פתיחת חמש שנים של התנקות והיטהרות, עד שנת 1992. ואכן בשנים אלו התרחשו נפילת בריה"מ, והתארגנות מחדש של מזרח אירופה ויחסי המערב עם המזרח. בשנות התשעים הראשונות החלה איפוריה שלאחר נפילת חומרת ברלין וציפייה לשלום בישראל. אך במהרה החלו השנים הקשות שלאחר רצח רבין והאינתיפאדה השניה שהחלה בשנת 2000. היה זה עם כניסת גל גדול של אנרגיית כוח ועוצמות הרצון בשנת 2000, כאשר צפו חששות רבים מסוף העולם והתבדו. לכל אורך הדרך צצו והופיעו מאז שנות ה-90 בחיי היחיד ובחיי הקהילה בעיות ומשברים על רקע השינויים שמוציאים אל פני השטח וחושפים פיצולים רבים: בין הגוף הפיזי לגוף האנרגיה של האדם, למשל, יכול להיות פיצול כאשר אין זרימת אנרגיה תקינה ומאוזנת. זאת, לנוכח הכוחות המטהרים את העולם מן ההצטברויות הישנות של תפיסות, רגשות ופחדים, ומביאים תוצאות לוואי של חרדות גדולות בגין עידן אי-הוודאות, ובגין ערעור הערכים כמו ערכי המשפחה וסמכות מערכת החינוך, וערעור מקור הסמכות שהייתה קשורה בהם, ריבוי האלימות בבתי הספר ומחלות גוף ונפש. וכאשר עוצמות חדשות חודרות לעולם, כל הקשיים מתגלים וצצים החוצה.  
לאחר 1992 אמור היה לחול לפי לוח-השנה של המאיה מחזור ביניים של 20 שנה, בהן הקונפליקטים והשינויים מהווים את החניכה עבור הזמן החדש. על ידי האינטרנט והפעלת רשת האור העולמית למדיטציה פלנטארית הנעשית בקבוצות רבות סביב הגלובוס במועדים נבחרים, זורמים האנרגיה, המידע והתקשורת הבין אישית ובין קבוצתית בין מיליוני אנשים.
התודעה הקולקטיבית או הלא-מודע הקולקטיבי עיבד תהליך גיבוש שתכליתו לאחד את מכלול הרעיונות לסיפור שאותו יש לספר, הסיפור מחדש של עבר האנושות, עבור תהליך גיבוש לאזרחות ואישיות פלנטארית. מדובר על  סיפור מוסכם שידבר אל כל אחד ברמות שמתאימות לו. גל האנרגיה שנכנס לעולם בשנת 1975 הוליד תפיסות חברתיות חדשות סביב יחסי אנוש נכונים יותר, יחסי עבודה מתוקנים, עבודת קבוצות וצוותים בעסקים ושיטה חדשה שפותחה יותר מאוחר: יחסי עבודה ללא פירמידה של ניהול אלא בהתבסס על כך שהעובדים כולם על גבי מישור אחד.. 
הסיפור של הקבוצה דן במעגלי אנרגיה וסוגי אנרגיה של בתי ספר רוחניים שונים, אשר משמרים את זרימת האנרגיה של קבוצות למיניהן, על ידי השירות לקהילה. במאה ה- 21 ,לפי אליס ביילי, התודעה הקבוצתית היא במרכז סדר היום הציבורי. קבוצה יכולה להיות המשפחה או הקהילה המקומית, הקבוצה הרוחנית, קבוצה וירטואלית לפי תחומי עניין, העם שלך, התרבות שלך או הקהיליההבינלאומית. האנושות כולה.
התפתחות רוחנית לעומת טיהור רגשי
ההתעוררות הרוחנית הגדולה של האנושות נמשכת כשהמטרה מאחורי הקלעים היא להתארגנות מחדש של החברה האנושית, בשלוש רמות: יחידים, קהילה ואנושות שלמה, לרמת סדר גבוהה יותר. אך אליה וקוץ בה, התפתחות רוחנית תודעתית וחברתית זו אינה יכולה להיווצר ללא טיהור הרגשות השליליים וגוף הרגש הסובל של האדם.
ההיבט הרגשי של האדם לא התפתח כמו השכל הקונקרטי בעקבות המדע והטכנולוגיה. סקאלת הרגש החייתי נעה ומתנדנדת בחלק מהאנושות בין שני קטבים, בין רצון לקבל לעצמי ותשוקה "לבלוע את כל העולם", לבין התבטלות  ותחושת חוסר ערך עצמי, המלווה בייאוש קיומי. אך בכל התורות הרוחניות מדובר על תיקון וריפוי הרגשות הבסיסים או התעלות מעל הרגש החייתי, שזה ניקוי הקרמה הכוללת של האנושות. האנושות תקועה במצב רגשי פגוע עקב הטראומות והשואות שעברו עליה בעקבות מלחמות אחים לכל אורך הדרך, על הבכורה והשליטה במשאבי הפלנטה. וזהו המוטיב המרכזי בסיפור ההיסטוריה האנושית לגבי המאבקים על שליטה באחר ובמשאבים. 
הדגש המאפיין את התנועות התומכות בפוטנציאל האנושי ואת העידן החדש הוא הצגת הנשמה בתור הזהות המהותית של האדם. לדבריהן חייבים לכלול בתפישת מבנה האדם, את הממד הרוחני, את ההארה, את האינטואיציה והחוויה המיסטית. הנשמה מוצגת כמי שבחרה להתנסות גם במישורים הנמוכים, ולכן איננה הקורבן, כאשר הקונפליקטים נתפשים בתור אתגרים לצורך ההתפתחות. למען הריפוי של היחיד ושל העולם, חשובה החירות הפנימית להיות מי שאתה, ליצור, ולחיות מה שמשמעותי עבורך כאדם שלם לפי מהותך. ברם, הודגש כי ההתפתחות לא נועדה למען נטפס ונחווה כל מיני מצבי תודעה מעניינים, אלא למען נקדם את הקהילה שלנו ואת המעגלים החברתיים שאנו חלק מהם: המשפחה, הקהילה, העם, האנושות.
בזמננו אנו, צפה ועולה הקוטביות שבין תפיסת האינדיבידואליות המודגשת, כפי שמסמל זאת  הארכיטיפ של העצמי, המיוצג על ידי השמש בחשיבה האסטרולוגית, לבין תפיסת ההתמזגות וההזדהות עם השלם והמכלול האחד, או התודעה הקולקטיבית, כפי שמסומל על ידי הרמה הגבוהה של הארכיטיפ של כוכב הלכת נפטוןד"ר ישעיהו בן אהרון במאמרו האנושות נכנסת ל"פרדס" (חיים אחרים יולי 2004) מציין את הפרספקטיבה של רודולף שטיינר על הסכנה של התמוססות האני ואובדן החשיבה העצמאית של ההמונים בעקבות השתלטות טכנולוגית, שמופעלת על ידי בעלי ההון המכתיבים ותופסים בעלות על ידי מימון והכתבת כיווני התפתחות במדע ובטכנולוגיה, בפוליטיקה ובסדר היום הציבורי. הם אף הופכים ללא-רלבנטי את כוח  הדמוקרטיה והממשלות. 
כיום, בעידן שבו המידע ההמוני זמין לכולם, מגזרי ציבור מסוגים שונים עולים על שביל ההבנה והמודעות העצמית. לכן הדגש עתה הוא לא רק על התפתחות יחידים אלא על עבודה קבוצתית משותפת וקבוצות עניין משותף, תוך חיים יצירתיים של הגשמה עצמית, על פי גישות של מסורות התפתחות רוחנית בתרבויות שונות, ועל פי עיבודיהם הייחודיים של מורים רוחניים מאמונות שונות.
כיום רווחות שתי המגמות הקוטביות בהשקפה על האדם – האחת הרואה את האדם כיצוק בחומר ומזדהה עם הגוף הפיזי וסבל הנפש, במשמעות הפסוק "דבקה לעפר נפשי", דהיינו "אני הוא הגוף הפיזי והנפש הרגשית". הנפש סובלת בגלל ההזדהות עם הגוף שנברא מהעפר ומבקשת להזדהות עם מקור מחצבתה ועם הנשמה. התפיסה החדשה של בתי ספר ומתקשרים לאנרגיה הרוחנית החדשה בארה"ב, מבקשת לגבש יחדיו את ההיבט האנושי וההיבט האלוהי – שאכן "הנני כל אשר קיים," ולכן "גם אני אלוהים", וראיית שתי תופעות קוטביות אלה מובילה לאיזון חדש.