הוצאת העידן החדש

21.9.16

מחסום הוא דלת

אנחנו עובדים על גישה אל הבנת מהות המצב האנושי, וחוקרים את ממד ההתנסות, בשיח קבוצות. 

ההתכוונות היא לחולל סדר רוחני, באמצעות שיח בין התודעה האחת או ההוויה שאותה חווים אנשים שונים - לבין ההתנסות הקיומית של האישיות הארצית.

האישיות הארצית שהפסיכולוגיה, המדע וחקר המוח חוקרים, היא על פי ממצאי המדע האחרונים בעלת דמויות רבות המתקיימות במוח האדם.

בחזית התודעה אנחנו פונים אל הרוח האלוהית ומבקשים הדרכה ותמיכה מהרוח.

האל משוחח עם עצמו דרכנו. האל משוחח עם בבואתו, היקום שברא.

האדם בשלווה מוארת.

 

19.9.16

התודעה מקיימת דיאלוג בין האין והיש –

להשכנת הרמוניה בין הממד החמישי המנטלי - לבין הממד השלישי, הפיזי

הנעשית על ידי העלאת האור בבית.

ואז יש הבאת הקודים של האור אל מצבי הקונפליקט, תוך תובנה וקבלה, נחמה וסליחה ביחסים בין אדם לרעהו

 

20.9.16

בראש-השנה במזל מאזניים מחוללים הרמוניה על ידי טרנספורמציה של דילמות במערכות-יחסים.

הנושא בחגי תשרי הוא מזל מאזניים והמוטיבים של אלול הם: בירורים ושלום, אהבה והרמוניה.

היכולת לחולל תמורה והתמרה של מצבים קונפליקטואליים מתגברת תוך כדי עבודה להטלת אור.

על ידי ראיית האהבה בתור תהליך דיאלוגי גוברת היכולת להכיל את ההתנסות ולהרחיב את המרחב הפתוח בינינו.

בעבודת הבירורים המתקיימת ברוח תיקון מערכות-יחסים, אנחנו עובדים באמצעות ניהול נבון ומודעות אוהבת בהודיה על מה שיש: המידע והמשאבים.

אהבה אינטליגנטית

נחוץ לבחון מהעמדה של האידיאות את הערכים והחזון, ואת תולדות הגילום בשטח של ממד הרעיונות והסמלים – בהתנסויות שלנו. יש תנודתיות כי עוברים בין ממדי מודעות שונים:) - לחוות נדנדה של עליות וירידות זוהי התנסות מוכרת.

התייחסות לחיי אנוש יכולה לשאוב כוחות מהאמנות והיצירה. בתפיסה של מחזורי התפתחות של פלנטות ותרבויות ניתן להבין זאת כאבולוציה של היקום ואיזון המודעות האוהבת.

למשל התרבות היהודית בחודש אלול בוחנת את רעיונות היסוד של 12 המזלות של הזודיאק כמתארים את יציקת המשמעויות שלהם בתוך 12 הימים האחרונים של חודש אלול. שנים-עשר החודשים בשנה מייצגים את גלגל האסטרולוגיה.

כמו כן 'בריאת העולם' המתוארת בפרשת 'בראשית' משתקפת בדיון ברצף היפתח השבוע הרביעי בחודש המשלים את השנה, חודש אלול. שבוע הבריאה מגיע למימושו ביום שישי עם בריאת האדם.

לקראת ראש-השנה עצמו, מה שנדרש לתיקון האדם שנברא ביום השישי ומופיע על בימת ההיסטוריה, עולה ומופיע בעולם. כיום דנים בבית המדרש "אלול" בשיח הקבוצה והדיאלוג המתמשך בין תרבות היהדות ותרבות אוניברסאלית.

בחוגי 'שושנת הגליל' פותחים את השנה החדשה במבט לגילום דמות האדם המשקפת את הדרך והמסע שלנו . מסע של המורכבות האנושית כמבטו של הילד הפנימי הקסום וכבוגר הלוקח אחריות.

דרך התבוננות התבונה בוחנת חזון של חיים מלאים ואהבה מלאה. כשהתהליך עובר דרך ריפוי הקולקטיב והמסורת והאתוס על ידי ריפוי עצמי של האינדיבידואל, באמצעים של אמנות, מוסיקה ויצירה.

אנו מביאים את פרי האסיף לאור האפשרות של הבנות חדשות, וביטוייהן בתוך השדה של הקיום ושל חזון השושנה - אהבה, חירות ואושר עבור כלל האנושות.

בפילוסופיה היוונית

על בסיס הפילוסופיה היוונית, לפי אריסטו האושר (אוידמוניה) הוא תכלית הקיום האנושי.

אך 'תורת המידות' או האתיקה דרושים לצורך יצירת דרך של קידמה (פרוגרס), על מנת שלא ייווצר הרס בעקבות האושר (אוידמוניה) כתכלית.

הנושא הנידון בתיאוסופיה כיום הוא החסד או כיצד לחולל ולהסב את האיזון הדרוש לצורך בניית הכלי לקבלת זרימת החסד השופע אלינו.

' דרך הלב י

ג'ק קורנפלד, מחבר הספר "דרך הלב" פורש את משנתו המבוססת על הבודהיזם בסמינר של 17 פסיכותרפויטים נודעים, על חקר הריפוי והקשר בין הנפש והמוח, אודות המודעות האוהבת.

בודהאמציע להציב קוד מוסרי ויעד שגורם לשינוי. הוא מאמין כמו דתות רבות אחרות, כי הדרך

לחיים של אושר (נירוואנה) היא לפתח מבנה פנימי בתוך אותו המבנה האנושי של חיי האדם, ללא תלות בגורמים מבחוץ. כאשר האדם נחשף לכל כך הרבה גירויים מבחוץ - התאוות השונות קורצות לאדם יותר ויותר.

כיום הביולוגיה כבר מכירה בכך שמצב האדם הוא תלוי-סביבתו והוא וסביבתו הם זרימה באינטראקציה הדדית. אנו נענים לתפיסות רשמים מסביבתנו ולהשפעת הסובב אותנו, ועמלים עוד יותר כדי לא להיות מופעלים ומושפעים מכל גירוי אלא משפיעים.

תוך ניהול המידע הרלבנטי לנו, על מנת לא להיסחף ולהישאב לכיוונים שונים אלא להעריך נכונה את רצונותינו ואת צורכי הסביבה ומהי יכולתנו. היכולת העומדת לרשותנו לחיות את הפוטנציאל המלא, פירושו להיות מודע למצב האדם המתקיים על הפלנטה. שהוגדר על ידי בודהא בתור הסבל המתמשך. להיות מודע אך לא להזדהות עם כל אלה.

יש ערך רב לעבודת הבירורים המתקיימת במועדים אלו חגי תשרי.

שאלות היסוד בפילוסופיה עוסקות בתודעה ובאתיקה, תורת המוסר. בשיטה שפיתח הוסרל הפילוסוף של הפנומנולוגיה, כמו הוסרל גם היידגר מאמינים ב'התכוונות של התודעה' אשר הינה מכוונת-אובייקט, כלומר 'התכוונותית'.

כדי להגיע לאושר המוגדר כתכלית הקיום האנושי, נחוץ להתבסס על תורת המידות, אחרת הקידמה המיוחלת הופכת לכאוטית.

אם התודעה במובן של המרחב הפתוח או המרכז הריק משקיפה על ההתנסות של חיי האינדיבידואל לאור התודעה והחזון הזה, בדרכים מסוימות, אפשר לכנות זאת 'דרך הלב'. תורת המידות היא "דרך הלב".

לפי הפילוסופים הגדולים שחקרו את התודעה - מול המושא שלה, שהוא ממד הניסיון או ההתנסות, ראוי להניח בצד שאלות כגון האם חוויותינו אכן אמיתיות ואובייקטיביות, ולהתמקד במקום זה בתובנה של החוויה המודעת עצמה.