הוצאת העידן החדש

אל עידן אנרגטי חדש: העצמי והשניים 

האסטרולוגיה מספקת כלי-חשיבה וארכיטיפים לפיתוח תהליכים בגיבוש 'העצמי' והאינדיבידואליות. בחקירה זו נגלים הליכים אלה בהקשר של התהוות והיווצרות הקבוצההיוצרת בתהליכי חשיבה קבוצתית.

 

הניגודים מופיעים בתור הדבר הראשון הבולט פה על כדור-הארץ. הבריאה לפי הסתכלות פיוטית מבוססת על זוגות-ניגודים, כאשר ריקוד הבריאה של היקום והדרך העולה במעלות התודעה, קשורים ליצירת איזונים. משמעות האיזונים היא היכולת של הניגודים להתייצב פנים אל פנים, עמדה שמשמעותה היא עמידה ביחסים זה מול זה, מתוך כבוד והקשבה הדדית. האיזונים מתרחשים כשיש תודעה של הלבהמכיל הפכים בהבנה וברצון טוב.

 

המילה הראשונה בפסוק הראשון של ספר בראשית בתורה, היא 'בראשית'  שפירושו בארמית "ברא-שית" כלומר 'ברא שש': כי פירוש המילה 'שית' הוא הספרה שש: זוהי בריאה של שישה זוגות של מערכות רעיוניות בסיסיות, כשעל כל ציר יש שני הפכים משלימים:

 

1. כוח ודחף לחולל יצירה (טלה)*                        7. מערכת כללים בהתנהלות חברתית (מאזניים)*

2. און וחומרים ליצירה (שור) *           8. דינאמיקה של התמרה ושליטה עצמית - או השתלטות?(עקרב)*

3. מדע האינפורמציה, לימודים ותקשורת (תאומים)* 9. חוכמה והגות, רעיונות כמניעים את העולם (קשת)*

4. התא החברתי הבסיסי של המשפחה והבית (סרטן)*     10.  ניהול המשאבים האישיים והציבוריים (גדי)*

5. העצמי והלב – או האגו?(אריה)*                    11.  אחווה, קהילה וקבוצה – שיח בין תרבויות (דלי)*

6. ארגון הפרטים הקטנים לסינתזה (בתולה)*           12.  חזון האחדות והשלום הפנימי (דגים)*

 

סיפור בראשית המציג את עלילת 'גן העדן מקדם' שבו נטועים עץ-החייםועץ-הדעת טוב ורע, מגלה קיומו של מסלול התפתחות אחר מהקוטביות של עץ-הדעת טוב ורע: שיטת מערכת-היחסים "פנים אל פנים" בין אלוהים לאדם ובין האדם לאדם, ערוכה בהתאם לשיטת עץ-החיים. משה דיבר עם אלוהים פנים אל פנים (כי תישא, שמות) וגם למד מולו בארבעים הימים הראשונים שלו על ההר, ואז הוא קיבל תחילה את לוחות העדות הראשונים של החירות. זו הייתה השיטה של לימודי התפתחות רוחנית של התודעה טרום הדואליות.

 

 

ציר הארכיטיפים החשוב לנו במיוחד בכניסה לעידן דלי החדש, הוא הציר של המזלות דלי ואריה. ציר זה מסמל את 'תחושת העצמי' שמייצג מזל אריה,מול העבודה עם הקבוצה, שמייצג מזל דלי.במזל אריה מתחולל פיתוח האינדיבידואליות של האדם שמתבטא בנוכחות מודעת של האור הפנימי בתוך ה'עצמי'. הרמה הגבוהה של מהלך ההתפתחות הזה, מתבטאת בתור תודעת הלב כמשכן בו מתאפשרדו-קיום בין ההפכים.

ההיבט המשלים של האריה הוא דלי.עידן הדלי מייצג את האדם השלם, הנאור, המאיר ומעורר את סביבתו. במסורת היהדות האדם השלם קשור להתנהלות נכונה במובן ה'הלכה', כלומר חשובה הדרך שבה נעשים תהליכים אלו, ודרכי החיים שהם אופני התנהלות שלפיהם מהלכים בדרך. מדובר על תהליכי יצירת חברה - באמצעות מהלכים ראויים של פתרון סוגיות בקבוצות חברתיות, קבוצות עניין, קבוצות לימוד, משפחות.

 

במועדי מזלותהאריה והדליוהארכיטיפים שלהם מגיע מהיקום הדהוד אנרגטי שמאפשר ליחיד לפתח את הפוטנציאל המלא שלו, ובאותו הזמן גם את שדה הקבוצה שבתוכה הוא פועל, המתהווה בתור שדה של אהבה אינטליגנטית.

 

השדה הקבוצתי מוביל בתקופתנו זו, בכניסה לעידן דלי, לשלב הבא בתהליכי התודעה של גיבוש האישיות, והוא שילוב האישיות עם הנשמה. כי היסוד הברור הוא שאי אפשר ללכת על התפתחות אישית במובן הקצנה וקצוות, כלומר על חשבון הסביבה, ללא חיבור אל הלב, אל הנשמה.לכן מבחינת היחיד, הצעד הבאבתהליכי  הפיכת האדם לאינדיבידואל יוצר, משתלב בהתארגנות השדה הקבוצתי. בשלב מתקדם של תהליך גיבוש היחיד וכחלק ממנו, מתפתח גם השיח של השדה הקבוצתי.

 

האסטרולוגיה מספקת כלי חשיבה וארכיטיפים המשמשים כלי חשוב בתהליך השילוב של האישיות כפוסעת לאור הנשמה. בעזרת ההיבטים השונים והארכיטיפים המטילים אור על תהליכים אלו, מתהווה אותו תהליך אלכימאי של התמרת האישיות: הברזל של מאדים (גוף פיזי) והעופרת של שבתאי (שכל) מתעלים בעזרת הנחושת של נוגה (הרגש הגבוה). שילובם של שלושה גורמים אלו כאישיות מגובשת, משתלב בצמידות עם הזהב של הנשמה.השמש בתור הכוכב הממונה של מזל אריה מייצגת את העצמי והנשמה, כשהעצמי נתפס כמכלול שמקיף ומגבש את ההיבטים השונים של האדם. הנשמה שלובת-האישיות מציינת את מערכת השמש והפלנטות שבה כמשקפים את השדה הכולל של 'העצמי'.

 

התפתחות התודעה היא תהליך של התגבשות מחד לגרעין של שלום פנימי החובק את הניגודים, ומאידך להתרחבות מההכרה שלנו בתור ה'עצמי' - להיותנו 'השדה' של התודעה האחת. אנו חלק מהאוקיינוס של התודעה, גל באוקיינוס. מנקודת מבטו של הים, אנו הטיפה שהיא חלק מהים. אבל מנקודת המבט של הטיפה, נשקפת השייכות והזהות לאוקיינוס.

 

מול העצמי והנשמה אנו מבררים את הסוגיות הטעונות בירור ומעלים לדיון את הביטויים התרבותיים של הקולקטיב המתפתח. על ידי כך מעלים את תדר השדה כולו, תוך כדי השאיפה לתדר של הלב.

 

בהתייחסות ללימודי מגדר של נשים, בקבלה העיקרון הנשי של האהבה מופיעבתורהשכינה: החמלהמופיעה בתור האיכות הנשית - מול היצירתיות שיכולה להיתפש כבעלת אופי של חדירה. בלימודי המגזר מדובר על שיבתה של האנרגיה הנשית לתמונה של התרבות שלנו.

בתנועת האקטיביזם הנשי בחמישים השנים האחרונות, הגיעו לכמה מסקנות והמרכזית ביניהן: יש להעביר את נקודת הכובד בשיח לאנרגיה הנשית ולא לאנרגיה הגברית אצל האישה. אמנם, האנרגיה הגברית בתוכה היא המעוררת את ההתלהבות המאתגרת ליצירה. אבל, המפתח המקודש לחזרה לנשיות מדגיש את הערך העיקרי  בתחום מערכות-היחסים, ובהקשר הזה מציבים את הממד של חמלה- מול היצירתיות.

 

אנו תופשים את השכינה בקבלה בתור הנוכחות של האל בעולם – הוא אומר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (תרומה, כ"ה 8), כש'השכינה' היא נוכחות האל השוכן במקדש הלב בתוכנו ובעולמנו.

העיקרון הנשי תופס כיום את מקומו בעולם, לאחר שהשכינה הייתה שרויה בגלות במובן זה, שהעולם הפטריארכלי היה חד צדדי לגבי מקומה של הנשיות, והקול שלה נשמע פחות מהקול הגברי. כיום בתרבות היהדות יש הרבה מדרשי נשים חדשים. כיום בשיח נשים בעולם נראית מגמה בהקשר של שיפור יחסי נשים וגברים לראות את היצירה כאיכות בוראת גברית, ואת החמלה כאיכות משמרת נשית. בנושא האמנות במשכן דובר בראיון של דב אלבוים עם האמנית מרים גמבורד מבית ברל על פרשת תרומה,והאמנות המקודשת של שני הכרובים הניצבים שם פנים אל פנים זה מול זה. עמדה של 'פנים אל פנים' נתפשת  כהתייחסות מקודשת המעודדת את האישה לכבד את מקומו של הגבר במקרה שהוא מאוים במאבק על יחסים של איזון, בתקופה של שינויים בהיערכות בין השניים.

 

בשיח מקובלים הועלתה המחשבה שהכוח הנשי העולה בהתאם לתקופה של התקרבות הרוח אל האדם והאדמה, מטיל עליה לקחת אחריות על עמדת כוח שעוברת לידי האישה ודורשת גישה חדשה ומעשית למציאות, גישה של עשייה ויצירה, אבל תוך שמירה על מסורת יחסים נכונים של הערכה ושיתוף-פעולה, ממקום שמכבד מתוך נביעה פנימית אוהבת.