הוצאת העידן החדש

יהי אור 3 – (4)

 

הטבע הוא החיבור של עבודה משותפת עם הפלוס עם המינוס

 

מה אנו למדים אודות הקוטביות? זהו משהו מאד בראשיתי, שאז החל הסיפור של הקוטביות. בראשית ברא אלוהים את הקוטביות שמיים וארץ, ים ויבשה, יום ולילה, אדם וחווה, קין והבל. ומהמקום הזה, אי אז החלה התפתחות העלילה של "שלי-שלך" והחלו המריבות, הקנאה וכדומה בין השונים למיניהם, כל סוגי החיכוכים במערכות-יחסים שבין שני האחים ובמשפחה. 

 

פה נעוץ שורש ההסבר לגבי האופי הבסיסי של שני הצדדים האלו המכונים 'הקונפדרציה' ו'האימפריה', הכוחות הפועלים בלב ובמלכות. כאשר ניתן להבין בנקל שהאלוהות הבסיסית הבוראת היא הזוגיות הראשונה שתופסת מקומה כבר בתחילת הבריאה.

 

כי מה שאנו למדים מהתבוננות בעובדות, מעלה על הדעת את חוקי הטבע ואת חוקי הרצון - הקוטביות 'תודעה וטבע' חלה על השאלה כיצד האמירה "יהי" גורמת להתהוות הבריאה? באמירה "יהי אור", הציווי "יהי" מציין התהוות על ידי התודעה. מבחינה זו המשמעות של אור היא 'תודעה', והמשמעות של "יהי" היא התהוות של האדם, דהיינו האדם כמתקן ויוצר את עצמו ומגבש את החייתי, האנושי והאלוהי לשלמות אחת.

 

האדם הוא בית לרוח. בנייה פנימית מאפשרת לו לפתוח את ביתו מתוך ההתכוונות לאפשר את נוכחות השכינה ("ובנו לי משכן ושכנתי בתוכם") מצד הרוח, רוח אלוהים.

 

אם מאחורי מה שמכונה כיום על ידי הוגי דעות "התכנון התבוני", המטרה של הבריאה היא כפי שהאזוטריקה מלמדת, ההתפתחות לעבר התכלית נובעת מאהבה אינסופית ומיוצגת על ידי אפלטון בתור הטוב, היפה והאמיתי. אבל מסבר את האוזן וניתן להבין מהעולם כפי שהוא נראה כי לשם כך על האדם לעמול בתיקון עולם במלכות שדי. למרות התחושה שהרוח מכזיבה, הרווחת אצל אינטלקטואלים והוגי דעות ממצבו הקיומי של האדם; ואמנם מופיעה אצל גורדייף בספרו 'סיפורי בעל-זבוב לנכדו: הכול וכול דבר', אכזבה מהקונספט של התקווה, האמונה והאהבה; זאת, לנוכח תופעות שבעל-זבוב, ישות המגיעה ממערכת רחוקה ביקום, רואה בביקורו בפלנטה, הנצפית מנקודת מבטו כבית-מטבחיים.

 

אכן, לפי גישתו היקום הוא מנגנון הזנה הדדית שבו מאכילים ואוכלים, ואנו רואים את השירות בתחזוקת היקום והזנת הברואים בתור עבודת האדם. על בסיס הגישה של ה'ארי' הקדוש אמנם מלאכת הבריאה בחומר המימד הפיזיקאלי הייתה כרוכה בצורך לטהר ולנקות את החומר מפסולת. ולפיכך הידע של 'הגנוסיס' מלמד כי האדם נועד למלא את צורכי עבודת הטיהור של החומר. ועל ידי כך שהוא עוסק בניקוי ובטיהור של הגופים הפיזי, הרגשי והמנטאלי שלו, הוא מכשיר עצמו לכניסת הרוח האלוהית ושכינתה.

 

מצד אחד הוא בונה את עצמו בתור בית לרוח, ומפנה את החסימות לקראת כניסת אור, אהבה ועוצמה שיאירו את העולם. אבל כשהוא, אדם, עסוק בעבודה בסוגיית ניקוי הנגטיביות מהרגש ומהשכל ופתרון סוגיות כגון התמודדות עם שאלת זיהום כה"א, האבולוציה מאלצת אותו למצוא דרכים יצירתיות לעיבוד החומרים וזאת הוא מחפש ומוצא באמצעות אמנות, המצאות וחידושים. דילמות שונות דורשות תושייה מצידו.

 

האבולוציה ממריצה את כוחות המחשבה האנושית, ורותמת אותם להנחת התבונה שזרימת האהבה, החירות והמודעות או האושר, הם תכלית רצון האל עבור ברואיו;

 

אולם ברור ונהיר אפוא שלצד כוונה אלוהית של רצון טוב ואהבה, יש גם חיכוך וקושי רב, הדורשים תחזוקת מערכות בעמלו של האדם ואת הכרח הטיהור של הגוף הרגשי והמנטאלי, שלא לדבר על הפיזי. למען יהווה משכן לרוח והאל יתאווה לשכון בו. אלו הם לימודי האדם ולימודי האדמה. לימודי הטבע חשובים כי זה משלים את מסעות הרוח השואפת להתגלם ולברוא דרך המודעות השוכנת במורכבות שבטבע.