הוצאת העידן החדש

יהי אור 3  - (2)

התפתחות דרכי הרצון במסורות שונות

 

בטווח של מפות המודעות במסורות שונות, הרצון האנושי מתבטא על סולם המישורים השונים. אנו נציין עמדת מסורות ודיסציפלינות אחדות בדיון העוסק בכוח הרצון כגורם המפעיל ומניע את האדם להתפתחות, עשייה ויוזמה.

 

במסורת הקבלה היהודית מוצג 'עץ החיים' של האלוהות, האדם והיקום שבמרכזו עמוד הרצון המשתרע מהצמרת עד לשורשים. במערך של שלושה עמודים, בתרשים העץ מופיע מימין עמוד חסד המייצג את זרימת החסד האלוהי מלמעלה. משמאל נראה עמוד הגבורה או האומץ הנחוץ לאדם המבקש להביא לזרימת חסד מאוזנת בין שמיים וארץ; ובאמצע – 'עמוד הרצון'. בראש העמוד של הרצון מופיע הרצון האלוהי "לתת" - ובתחתית מופיע הרצון של הנבראים "לקבל."

 

"פירמידת הצרכים" של אברהם מאסלו היא מודל פסיכולוגי שמציג כפירמידה את סולם הצרכים האנושיים שלנו על רמות פיזיות, רגשיות, חברתיות, מנטאליות ורוחניות. המניע האינסטינקטואלי להתנהגות האנושית הוא הצורך בביטחון על הרמה הפיזית והרגשית. כאשר הזיקה בין הפיזי והתחושתי היא המשדרת לרגש תחושות ביטחון או אי ביטחון. והימצאותו של ביטחון קיומי קשור בהתאמה למערכות יחסים ורגשות, הנענים בתחושת ביטחון תוך הכרה חברתית ביכולות ובהישגים שלנו. בפסיכולוגיה החברתית נידונים גם המניעים להתנהגות האנושית בתחום הצורך במשוב חוזר שהשגת מעמד והכרה חברתית, מעוררים רגשות שייכות וביטחון כתחושת תגמול על הצטיינות.

 

הפסיכולוג ק.ג. יונג מתאר את האדם המודרני התר בחיפוש אחר נשמתו. יונג מציג את תחושת העצמי בתור אוצרו היקר שיש לשמור עליו. המסע הרוחני מוצג כמניע המרכזי. בכתבי גורדייף מתואר המסע האבולוציוני של הרצון להתפתחות התודעה. א.א. ביילי מתארת כיצד מושג המגע הנכסף עם הנשמה, העיקרון האוניברסאלי, באמצעות התכוונות מתמדת לשילוב או היתוך האישיות (הנפש) והנשמה, המתממש תוך עבודה עצמית ממושכת.  אין זה מסע מובן מאליו. יש לבחור בכך במודע ולעמול לשם כך בהתמדה.

 

 בפסיכולוגיה הטרנס-פרסונאלית, בריג'יט קשטן מציגה את היציאה הארכיטיפית מעבדות לחירות, המגולמת על ידי המעבר מהכרת הנפש - אל הנשמה. כמוטיב מרכזי בהיסטוריה האנושית, החיפוש המקודש  מוביל מידיעת הנפש אל הנשמה, אל החירות של הרוח על ידי לימודי הנשמה ומדיטציה, עיון ושירות.

 

בספרי החניכה לעידן החדש של א. א. ביילי בשיתוף עם המלומד הטיבטי, מתוארות העבודה וההכנה הרוחנית על ידי מהלך הטיהור הממושך של הגוף הרגשי ושחרור מהחסימות הפיזיות, מהעצלות המנטאלית - ומהטפילים הרגשיים; - אל שחרור הקארמה על ידי יצירת מערכות יחסי-אנוש נכונות. כשלב חיוני להתקדמות בפיתוח כוחות הגוף המנטאלי והנשמה, מתבצע הגישור בין העולמות הפנימיים של הרוח לבין חיינו בעולם.

 

בנושא העבודה על 'כוח הרצון' המהווה מאגר חיוני דרוש כדי להירתם לעבודת האור וההתחדשות בדרך ההארה, מתאר רוברטו אסאג'יולי בספרו "האקט של כוח הרצון", את הרצון ומקומו במערך מורכבות מבנה האדם: במודל 'העצמי' הרצון על רמותיו השונות הוא תבנית-יסוד ליכולת השליטה במורכבות המישור הפיזי ושילובו עם הגוף האנרגטי, הרגשי והמנטאלי.

 

פרויד תיאר את המין בתור המניע המרכזי בהתנהגות האנושית. ברמה הפיזית בדרך כלל מזהים את הרצון בתור התשוקה או היצר המיני. האישה או בת-הזוג נחשבה היעד ומשאת נפשו של הגיבור שמבקש אחר המשמעות והיעוד האנושי, הכרת הנשמה או האנימה. במישור הפיזי-רגשי הרצון מופיע בחיינו בתור היצר, או הארוס. אך כיום מכירים בכך כי כוח הארוס נובע מהמקור של החיים האלוהיים, ומניע את השאיפה לזוגיות ולאיחוד הניגודים ברמות שונות, או לסיפוק של אותה תשוקה מינית בלבד. אפשר לראות באיזון הניגודים בין הגברי והנשי את הכמיהה לשיח וגישה מחדש אל גן העדן, במהלך התקרבות בין שמים וארץ.

 

עוצמת הצורך בביטחון קיומי על המישור הפיזי כתשתית כלכלית, גובה מחיר רב שנובע מטעמי הנחיצות או הכרחיות לתחזק את האישה והילדים, באילוצים להתפרנס ולפרנס משפחה בעמל רב.  עמל סיזיפי זה הוא אשר שימש כדלק בתולדות האנושות בלהט עמלם של מהפכנים למען מהפכה חברתית, במונחים של כלכלה והשכלה, שתעביר חוקי חלוקה צודקת והוגנת של משאבי הפלנטה לידי ההמון הכפוף בעמל פרנסה ומשפחה. במקרים רבים, להיסטוריה של המהפכות התלוותה שפיכות דמים רבה שהעצימה שובל של צער וזעם גדולים והגבירה את המחיר שנגבה מהציבור.

 

בהקשר של התשוקה ללימודים וחינוך כמניע מרכזי של תהליכי התפתחות חברתית ורוחנית, מצטיירת על הסולם של 7 רמות הרצון הופעת היכולת של השלב האינטגרטיבי לגבש הבנות של מורכבות האדם: בתור אנרגיה ורוח אחת המתגלמת בחומר החיים האחד, כדרך להירתם למטרות התפתחות וחינוך האדם. הדעת והחינוך להמונים כיום כנחלת הכלל, החל את תולדותיו רק במאה וחמישים השנים האחרונות. לפני כן לא היה כלל חינוך להמונים או רפואה ציבורית לכלל. להקמת תשתית ובסיס יצירתי להתפתחות המודעות, האהבה והחירות האנושית, נחוץ לעבוד בחוכמה. על מנת לשלב ולבנות את התשתית והיסודות של הבית האנושי – יש להרחיב את התודעה מהבחינה של הכרה בכך שהחינוך והבריאות לחברה התקדמו במאה וחמישים השנים האחרונות במגמת מתן הזדמנות להתפתחות ההמונים. לצורך האינטגרציה של חברות מפותחות יותר ומפותחות פחות, יש ללמוד מהניסיון של חברות המקדמות במקביל תהליכים של התגבשות האדם כאינדיבידואל וכאישיות שלובת נשמה. כאינדיבידואל המניעים העיקריים באישיות המגובשת: ביטחון קיומי ושליטה. וכאשר ניהול התפקודים השונים מגיע מהחיבור לנשמה, עולה ומופיע המניע של האהבה והיצירה ממישור של הרצון להיטיב.

 

האדם מתוודע תוך הכרת הנפש למרחבים הנפשיים, לאנרגיות הנפשיות ולהכרת האנרגיות השונות שעמן יכול האדם לעבוד במודע; ומתוודע לתנועה הנפשית. מבחינים בסולם האנרגיות. לפי ג'והן בנט המתאר בספריו כ-12 סוגי אנרגיות אנו מכירים באנרגיה מכאנית, כימית, מוטורית, אינסטינקטיבית, רגשית, שכלית, רוחנית ומינית ועוד.

 

האנרגיה הנפשית לפי יונג והאנרגיה המינית לפי פרויד, מתייחסות אל הרצון להתפתחות הנשמה ואל התשוקה הבסיסית, הרגשית והביולוגית לביטחון ולמין. ההשלכה הנובעת מהתשוקה למין מובילה לרצון וצורך לצבור כסף וכוח שליטה, לשם פעולה שתקנה תחושת ביטחון והיתכנות יחסים עם נשים.

 

אבל הרצון האמיתי לפי הגדרת היוגה הנעלה, אדווייטה ודאנטה, הוא כאמור להיות חופשי מהשעבוד לדחפים של האדם ברמת האינסטינקט. מכנים זאת 'הכנעת החיה שבאדם'. אף שהתרבות בה אנו חיים מאלצת את האדם לעמול בפעילות להבטחת עצם קיומנו בחברה והישרדות בחומר, ולמען ביטחון רגשי, התשוקה היא להיות חופשי מהפחד לגבי ביטחוננו הבסיסי בעולם מאוים; הרצון להיות חופשי ניצב מול החרדות – כלכלית, חברתית ומינית – חירות פנימית מחששות לגבי יכולתנו להשיג זוגיות ראויה ובית, משפחה בריאה בחברה בריאה, המסומנים כמטרה בסיסית.

 

כול הדתות והמסורות הרוחניות בעיקרן מציגות את ההנחיה כתכתיב אלוהי לאדם לחולל טרנספורמציה ברצונותיו ולא להיכנע לדאגות, פחד ומאבקי שליטה. ובמעבדת הרגש היכן שהסובסטנסים המיניים הם מאגר כוח ופוטנציאל, לערוך סובלימציה של הצרכים המיניים למטרות יצירה ושירות לחברה. אותן מסורות מצביעות על המניע הנפשי, מחשבתי ופיזי, של היצור האנושי בתור היצר המיני והשאיפה הרוחנית המניעים את האדם; כמאגר אנרגטי חשוב שניהולו הנכון משחרר אנרגיות נפשיות ומיניות, לתרבות של התפתחות מודעת.

 

כלומר הרצון מוביל את כל המערכת האנושית בהיבט הדחף הגברי להישגים, להשיג סיפוק על מישור האינסטינקט, הדחפים והרגש במובן התשוקה, היצרים, או הארוס. העונג כמניע שולח אותנו לסיפוק  הרצון שמופיע ביחס לאובייקט מסוים המעורר בנו את התשוקה. ולשם כך החברה האנושית תובעת  ליצור את הכלים לבניית מעמד כלכלי ויכולת גישה לטעמים שונים במעגלים הסובבים אותנו. 

 

הרצון במובן הנשי – הן בגבר והן באישה – מכוון ומופנה לסביבתנו בתור אנרגיה של רצון לטפח ולהזין את האחר, לספק הגנה וביטחון למילוי הצרכים של הנתונים להשגחתנו במעגל הקרוב, המשפחתי או השבטי או האוניברסאלי.

 

בחוויה האנושית על רמות התפתחות שונות ב"סולם שבעת המישורים", התשוקה או הרצון ללימודים מופיעים בשלב המנטאלי הגבוה על אותו סולם. לאחר שמושגת תחושת ביטחון רגשי וקיומי, מתאפשר רצון עמוק להתפתחות רגשית, מנטאלית ורוחנית במובנים נוספים. את הרצון להתפתח בתחום הגברת המודעות, אפשר למקם במרכז העץ, מה שמכונה ספירת "תפארת", ובה סובבים ששת האופנים של 'עולם היצירה', המיוצג על ידי השמש.